כולם כותבים ומדברים על מצוקת רשתות האופנה, קריסת הקניונים, חידלון ענף הטקסטיל.  האם זה רע? מי ינזק? ואיך זה קשור לדור ה Y?

ענף האופנה היה הענף החבוט ביותר בשנה האחרונה. זה התחיל עם הכתבות על תנאי הייצור המכפירים והעובדים המנוצלים של הענף והמשיך בהספדים על רשתות האופנה שהגיעו לכינוס נכסים. הענין עם הענף הזה, הוא שקל מאוד לדבר עליו או לכתוב עליו או לבקר אותו. כולם מבינים את המוצר, כי כולם מתלבשים ולכן לכולם יש דעה. הקלות שבה אפשר להתחבר לתחום, להפוך למשתמש פעיל, לעקוב אחרי מה-שחדש, להבין את השוק, הפכה את האופנה לנושא פופולארי במיוחד. הזוהר, הדוגמניות, ההתחדשות והנעורים הפכו אותו לתחום נוצץ שמושך אליו רבים.

התחום הנחשק הזה מפרנס אין ספור מקצועות נלווים: מעצבים שמשקיעים 4 שנות לימוד שעולות להם כ 100 אלף ש”ח לתואר, סטייליסטיות שמלבישות לקוחות, קנייניות אישיות שמטפחות לקוחות שמתקשות לקנות לבד, כתבות ועיתונאים שמסקרים את הנעשה בענף, מיני סלבס שמעלים תמונות לרשת במטרה להפוך למשפיענים שגובים אלפי שקלים לפוסט, יזמים שחולמים על הסטרטאפ שיפגיש בין הקניינים, הסטייליסטים, המותגים והלקוחות, ומפורסמים שמקווים לזכות בקמפיין ענק ומתגמל של אחת הרשתות.

מנגד יש את שרשרת האספקה: היבואנים שקונים חומרי גלם עבור היצרנים המקומיים, התדמניות שמפתחות את הגזרות, תופרות הבית שעומלות על הדגמים , הגזרנים שהופכים את הבדים לחלקי הבגד, המתפרות הבודדות שעוד נותרו ונלחמות על השרדותן, המוכרנים בחנויות, הבוטיקים שמוכרים את בגדי המעצבים, יצרני התוויות, האריזות ועוד.

אז מה הבעיה עם רשתות האופנה שנסגרות? עם הענף שמתרסק? הרי לא מדובר בתעשיה מצילת חיים או הקטר של כלכלת המשק. כולו בגדים. נכון, לצד כל רשת שנסגרת יש שורה ארוכה של עובדים שנפגעת. היבואנים שמכרו בדים ושילמו עליהם ליצרנים בחו”ל אבל לא יקבלו את הכסף מהרשת שקרסה, המתפרות שתפרו וסיפקו את הסחורה אבל לא תקבלנה תמורה על עבודתן והעובדים שאיבדו מקום עבודה. אלו שלא יעשו כנראה הסבה להייטק אלא ימצאו את עצמם בלשכת העבודה או במשרות הדחק שהן מנת חלקם של העשירונים התחתונים. מה הבעיה בכך שהמדינה מוותרת על נתח מהכלכלה הרביעית בגודלה בעולם? האם היא באמת יכולה להרשות לעצמה למחוק את התעשייה הזו?

יתכן שבסופו של דבר הבעיה המרכזית היא הצמצום. צמצום הגיוון התעסוקתי, צמצום מרחבי הדמיון והאסתטיקה, צמצום החשיבה היצירתית, וצמצום המאמץ לפתח את כל אלו לכדי נכסים ממשיים מגוונים ושונים.

כשהחיים מסלילים את הציבור לבחור בענפים הרווחיים ביותר, ולצידם גדלה וצומחת תעסוקת השרותים שהיא הפחות רווחית, נוצרת חברה קוטבית שיש בה מספר זעום של מרוויחים, שמסנוורים את הציבור, לצד שכבה גדלה והולכת של נותני שרותים שמתפרנסים מעבודות דחק.

אף אחת מאיתנו לא חלמה כשהיתה בגן הילדים להיות שוטפת כלים, או עובדת סיעודית, או מלצרית. אבל אלו העבודות הזמינות כיום. רבות לעומתן חלמו להיות מעצבות אופנה או יוצרות, או מישהו שהוא משהו, ולהתפרנס מזה. כשלרוב הציבור אין חלומות להגשים ורעיונות חדשים ליצור, נולד דור שלם שמתבוסס בחוסר מוטיבציה ותקוה לעתיד, אבל עם המון אילוזיות על האקזיט הבא. 99% מהם צפויים לספוג מפח נפש ותסכול.

וזה בודאי שלא בריא למדינה.

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן