צבע הזית הוא מעט חמקמק ורווי קונוטציות. אפרפר מעט אך בעל נוכחות חזקה. מצבע המדים, שמסמל יותר מכל את צבע המלחמה, עבר הירוק האפל הזה דרך ארוכה אל לב הקונצזוס העיצובי.

אם בעבר נמנעו נשים ללבוש אותו מתוך תחושה ששנתיים בזית מכורח הן די והותר, הרי שכיום הוא אבן בסיס לכל אוסף חדש, קיצי וחורפי כאחד. מצבע גברי בהווייתו, הוא נדד למחוזות היוניסקס בכל תחומי העיצוב.

ללבוש זית מרגיש קצת כמו ללבוש את החולצה הגברית של בן הזוג. כמו מכנסיים בגזרת הבויפרינד הרפויה שהפכה לפריט הכרחי בכל מלתחה. פריטים גבריים במובהק שנשים ניכסו לעצמן בטוויסט המתבקש והראו לעולם מה הן יכולות לעשות אחרת, אם רק נותנים להן, עם אותם החומרים המזוהים כל כך עם החצי האחר של האנושות. הן יכולות לכתת חרבות לאתים.

צבע הזית מתכתב היטב עם בני משפחתו הקרובים, במרחב שבין צהוב מחד ועד אפורים ושחורים מאידך. לעתים הוא עמוק וחזק ומלא אופי, ולעתים אפרפר, מעט דהוי ומשופשף שמקרין על המראה כולו רוך של אנדרדוג עם ניחוח חם ונוסטלגי.

עונת הסתיו המלנכולית מעט היא התקופה האידיאלית לאמץ את הצבע הזה ולאתגר את המלתחה לחיבורים חדשים. אריסטוקרטים בשילוב של צבעי הקצה כמו מוזהב או שחור, עוצמתיים בשילוב טונים קרובים של חום או חרדל או רכים אך נחושים בשילוב גווני שמנת ופסטלים.

זהו העידן הנכון לקחת את המקובל שכך תמיד היה ולנסות להפוך אותו למשהו חדש, אחר, נועז אך נוסך תקווה.

תתחילו עם הזית, כי רק אתן תוכלו להביא את היונה בעקבותיו.