לא שאני מסכימה עם האמירה הזאת, בדים נכון להיום, הם רוב חיי,  אבל לפעמים בדים יכולים להיתפס כמשעממים, ויש צורך במאמץ קל, החסרה או הוספה שתשנה את כל התמונה. לכן, לעיתים קרובות מעצבים עושים לבדים מניפולציות שמוסיפות להן טקסטורות, צבעים, מרקמים ומגוונים כך את המראה המקובל של הבד.

פלטפורמת המניפולציות אמנם מוכרת בעולם העיצוב, אבל מי שאינו עוסק בנושא, פעמים רבות לא ידע להצביע מה היא המניפולציה שנעשתה אם בכלל. לכן החלטתי הפעם לחשוף אתכן למספר קטן של טכניקות, שבפעם הבאה שתתקלו בהן, פשוט אין שום סיכוי שלא תשימו לב אליהן.

הראשונה והנפוצה ביותר היא מניפולציית הצביעה, עליה כתבתי לכן כבר באחד הטורים הקודמים שבו התעמקתי בטכניקת השיבורי . השנייה היא מניפולציית הקימוט שפופולרית מאוד בקרב מעצבי בוטיק בעולם בכלל ובישראל בפרט. 
הקימוטים הפכו מטרנד שאפיין את העיצוב הישראלי בסוף שנות ה 90, לאלמנט של קבע בקולקציות האורבניות. הקימוט מתקבע בעזרת כימיקלים וקיטור בחום גבוה שמאפשר לטקסטורה המעניינת להישאר על הבד גם לאחר כביסה.

השלישית היא מניפולציית ההקשחה שפופולארית יותר באביזרים מאשר בהלבשה. הקשחת בדים נעשית בעיקר בעזרת לכה על בסיס מים שנתפסת על סיבים טבעיים. על סיבים סינטטיים ומלאכותיים אפשר להשתמש בדבק פלסטיק. בעזרת הלכה אפשר להקשות את הבד בכל צורה שנרצה. הרבה מעצבים משתמשים בלכה בשביל ליצור כובעים, תיקים ואפילו קערות.

האחרונה להיום היא מניפולציית הקריעה, שכבר שנים רבות נחשבת לפופולרית בקרב הדור הצעיר חובב מכנסי הג’ינס הקרועים. בעבר הלא רחוק היו הצעירים לובשים מכנסי ג’ינס קרועים בעיקר באזור הברכיים, היום ניתן לראות מכנסי ג’ינס קרועים מכפות הרגליים וכמעט עד המפשעות. קריעת בדים אינה רנדומלית כמו שאולי אפשר לנחש. מיקום הקריעה הוא קריטי, אם יקרעו את הבד במיקום לא נכון, הבד כולו יכול להיהרס.
היתרון של העבודה על הבד, הוא שאפשר ליצור מראה ייחודי ובכך לבדל את הקולקציות זו מזו. רקמות, הטבעות וחיתוכי לייזר הם רק קצה הקרחון ברשימת מניפולציות ארוכה שאפשר לבצע על בדים. אני מזמינה אתכן להתחיל למנות את המניפולציות שאתן מוצאות אצלכן בארון הבגדים.