כאשר המגזין המדעי Scientific American מצהיר בנחרצות כי הביטוי “להתלבש להצלחה” תקף גם תקף, אנחנו אצות לבחון את מלתחת בגדי העבודה שלנו.

בוקר. ואני נפלטת החוצה מהרכבת הצפופה שמובילה אותי הישר מהעיר הצפונית בה אני חיה, אל המרכז השוקק בו אני מרוויחה את לחמי תמורת עשיית הדברים שאני אוהבת. כולם ממהרים, שקועים עמוק בתוך מסכי הסמארטפונים, ורק אצלי בראש, סבורני, מתנהלת סצינת הפתיחה מתוך הסרט “נערה עובדת” וקרלי סימון שרה בקול את Let the river run.

 מבט מסביבי מגלה כי עוד לא הפנמנו לחלוטין את עניין ה”להתלבש להצלחה”. ב”להתלבש לחוף הים” אנחנו הרבה יותר מוצלחים. אבל מה הקשר בין לבוש להצלחה, אם בכלל?
בתחילת 2016, עולם המיקרוסקופים ואורות הפלואורסנטים נאלץ לעצור רגע ולבחון את לבושו, עם פרסום המאמר “Dress for Success: How Clothes Influence Our Performance” במגזין המדעי Scientific American. על פי המאמר, האופן בו את מתלבשת לעבודה משפיע לא רק על הדרך בה הסביבה תופסת אותך, אלא גם על הדרך בה את תופסת את עצמך.
מה מתברר? ישנם יותר ויותר מחקרים המראים כי בגופינו מתרחשים תהליכים ביולוגיים כאשר אנחנו לובשות איזה בגד משובח שגורם לנו להרגיש “כמו אדם חדש”. כשביקשו מחבורת מושאי מחקר (טוב נו, אנשים) להחליף את בגדיהם בחליפות רשמיות יותר, בעוד חבריהם למחקר נותרו בבגדי היום-יום, הראו אנשי החליפות ביצועים מוצלחים יותר במבדקים קוגניטיביים, עפ”י מחקר שנערך באוגוסט 2015.
רוצות דוגמה נוספת? קיבלתן. חלוק מעבדה לבן אחד נמצא בחדר. למושא מחקר אחד נאמר כי זהו חלוק העבודה הלבן של רופא. לחברו נאמר כי זהו חלוקו הלבן של צייר. רוצות לנחש ביצועיו של מי היו טובים יותר במבדקי הריכוז שנערכו להם?
בספר האלמותי “המדריך לחיים של מיס פיגי” (1982) היא כותבת כי “בני אדם העוסקים בתחומים אתגריים יותר יודעים כי מצפים מהם להתלבש בהתאם. אחרי הכל, כיצד היית מגיבה לו היה החשמלאי שהזעקת לטיפול באורות מופיע בבגדי ליצן? או לא היה הטייס בטיסתך הבאה מחופש לגורילה?”

ועכשיו, Scientific America יושבים להם שם ומהנהנים במרץ! “הו, היא צודקת לה שם, הדיווה החזרזירית”, הם אומרים, “אבל יש לנו איזה יוצא מן הכלל קטן. “אפקט הסניקרס האדומות“.

מחקר שפורסם בשנת 2014 ב- Journal of Consumer Research בחן את תגובת הצופים לאנשים אשר שברו את המוסכמות רק במעט – אדם באירוע רשמי בעל קוד לבוש Black tie, אשר מתהדר בעניבת פרפר אדומה; או פרופסור שבחר להעביר הרצאה בעודו נועל נעלי אולסטאר אדומות. שני אלו זכו להערכה גבוהה יותר מזו שלה זכו שאר משתתפי האירוע, או מרצים אחרים, בהתאמה.
וזאת למה? כי אדם שמרשה לעצמו לסטות ככה מהמוסכמות, לבטח בטוח דיו במעמדו כדי לעשות זאת. יש כאן אדם בעל כוח, חושבים באופן לא מודע כל הצופים באדום-האדום הזה.
בתחילת 2016, במקביל להצהרה הזו של Scientific America, קם לו באופן בלתי תלוי גם עמוד פייסבוק מקומי – רביעי בג’קט – ששם לעצמו למטרה לשנות את הרגלי הלבוש של הרחוב הישראלי. וכיוון שבעלי הרעיון הם צמד עיתונאים (רענן שקד ועומר ברק) שבתוך עמם הם חיים, הם מבינים ששינויים כאלה צריכים לקרות בהדרגה, שהצהרות “שפר הופעתך!” עובדות רק בשרשרת הפיקוד הצה”לית, ושהלבוש הלא רשמי של הרחוב הישראלי נוטה פחות לספורט-אלגנט ויותר לספורט-עם-חולצת-סוף-מסלול (לבוש שאומץ כחלק מאג’נדה עת בעטו ראשוני המתיישבים בחליפות הגלותיות האירופאיות שאפיינו את ארצות מוצאם). אי לכך, לא כל יום. בואו נתחיל מיום רביעי בג’קט. נראה איך זה מרגיש לנו, ומשם כבר נמשיך. בינתיים, אושיות תרבות וברנז’ה מאמצים ומאמצות. אנחנו אופטימיות. גם מסלולי התצוגות עדיין חשים בכוחה של החליפה, אבל גם הם כנראה קראו את המאמר הזה ממש והבינו כי על מנת להעצים את הלובשת – יש להכניס איזה טוויסט יצירתי בעלילה, או בחליפה.

 צלמי הרחוב שעושים בתקופה הזו של השנה, בה מתקיימים שבועות אופנה ברחבי העולם, לילות כימים הצליחו לתעד כמה שילובי חליפות משובחים במיוחד ברחובות שבאיזור מסלולי התצוגות.

כדי לסכם, בגדים אלגנטיים לעבודה לא חייבים להיות משעממים (או בעלי כריות כתפיים מוגזמות). הם בעלי יכולות להעצים את הלובשת ולמתג אותה – בעיני עצמה ובעיני סביבתה – כיצירתית, מעודכנת ומישהי בעלת אמירה שכדאי מאד להקשיב לה. WIN-WIN במיטבו.

שתי הצעות שממלאות אותנו במוטיבציה יצרנית:

# שילוב של מונוכרומטי עם פרחוניות צבעונית היא ה-בדיוק-בדיוק שלנו להפכפך המתקרא אביב

 # משחקים של הדפסים נועדו אמנם לאמיצות, אבל כשהמוקד המאחד ביניהם הוא כחול נייבי, אפשר לקרוא לזה כמעט סולידי. שנקבע ללאנץ’ עסקי?