לא תצעדו לבד

מילון טקסטילי שימושי

שירת הנול

לחלום על החורף להרגיש באוקספורד

אולי זה מפני שאני מתמחה במחלקת טקסטיל בשנקר באריגה, אולי בגלל שבגלגולי הקודם הייתי אורגת מאנטות בוליביאנית, אבל בשבילי לשבת מול הנול וליצור בדים מרהיבים זה משהו שאני מוכנה לעשות עד סוף חיי (וכמובן גם לדבר עליו). בשילוב עם החורף הממשמש ובא שאני כל כך אוהבת, החלטתי להכיר לכן הפעם את אריגי הצמר הקלאסיים שכל בחורה חורפית בנשמתה ואוהבת להתלבש צריכה להכיר. אבל לפני שנקפוץ למים אתן מוזמנות להתרעננות קלה בטור שמסביר מעט על המקצוע האהוב, ובעיקר מבדיל בין קודש לחול, זאת אומרת בין סריגה לאריגה. זהו? אז הנה מספר מושגים שיחממו את האוירה:

טוויד – בד עשוי מחוטי צמר עבים ובאריגה גסה. יש לטוויד דוגמאות מגוונות כמו פרינס דה גל, משבצות, פפיטה אבל בעיקר הוא משרה רוח אנגלית ספונת עץ ומאפשר לכל אחת לחוש דוכסית במסע לציד פסיונים או פרופסורית להיסטוריה שקועה בהרהורים תוך שהיא מעלה עשן במקטרת.
בוקלה – חוט הבוקלה עשוי מלולאות בגודל דומה, מה שמאפשר לו גמישות יחסית. הוא משלב חוטים בעוביים שונים, שמייצרים גדלים של לולאות, וכך נוצר האריג החמים והביתי הזה שראוי ללבוש אותו לערב רומנטי לאור נרות.
הרינגבון – טקסטורה המאופיינת בצורת V החוזרת על עצמה כשהיא פונה בטור אחד מעלה ובטור שאחריו מטה, באופן שיוצר מן זיגזג שבור. בעברית נקראת טקסטורה זאת אדר, המזכירה את שלדו של הדג. זוהי אולי האריגה הידועה ביותר בציבור, אך גם ההרינגבון הוא נחלתו של העם, מדובר בתשעה קבין של קלאסה. מתוחכם, חמים, שיק במראה רטרו, נשי בלוק גברי.
אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני לא מוכנה לחכות שהחורף יגיע, ואני מצפה ממנו להתאים את עצמו אליי ולהזדרז להצטרף לחגיגה. וכמו חוני המעגל הקורא לגשם אני מוציאה מהארון את כל סריגי הצמר. מי איתי?

סריג פסים