הטרנד הלוהט של עולם האופנה הוא קיימות. וחמלה. חמלה על העובדים לאורך שרשרת האספקה, חמלה על כדור הארץ שמזדהם והולך כתוצאה מתהליכי הייצור ובעיקר עסוקים כולם בשאלה מה עושים עם העודפים? אז מה באמת אפשר לעשות איתם ולמה בכלל הם הפכו לבעיה הבוערת שמטרידה את כולם?

בשבוע האחרון התקיים במוזיאון מגדל דוד בירושלים כנס OVERALL שעסק כולו בנושא קיימות בענף האופנה. ארועי התוכן שערכו מיכל לוי ארבל ועתניאל גדג’ הנגישו הרבה מידע ונתונים לקהל המתעניין ועסקו בשאלת הזיהום הסביבתי, בתנאי העבודה של פועלי הייצור ובטיפול בפסולת הנוצרת בעיקר מעודפים (מה שקוראים אצלנו בעדה מלאי מת) . 

Photo by Joni Gutierrez

השאלה היא – למה בכלל יש כל כך הרבה עודפים?

עד אמצע המאה הקודמת, טרם פרוץ העידן הגלובלי, ייצור הטקסטיל היה בעיקרו מקומי. בתי האופנה נהגו לצאת עם שתי קולקציות בשנה, ובסוף העונה שנמשך שבועות ספורים, הציעו בתי האופנה הנחות על מנת למכור את יתרת הפריטים. הייצור המקומי איפשר לייצר דגמים בכמויות קטנות, כך שגם העודפים שנותרו היו מעטים.
המחירים היו אז גבוהים בכ 35% בממוצע מהמחירים כיום ורכישת פריט לבוש חדש היה מאורע. 

הרצון של בתי האופנה להתרחב הביאו אותם לחפש מקורות ייצור זולים מעבר לים.  החברה המערבית שמחה לגלות את המזרח, והחלה להעביר את הייצור אל מחוזות בהם שכר המינימום היה כעשירית מזה המקובל בארצות המערב. התוצאה היתה – אופנה מהירה, שהתאפיינה בייצור כמויות גדולות במחירים נמוכים.

כיום 2% בלבד מהפריטים מיוצרים באופן לוקאלי בארצות בהן קונים אותם הצרכנים. מחירי הייצור הנמוכים איפשרו לקנות יותר בגדים וכך ההוצאה הממוצעת לנפש נשארה אבל כמות הפריטים שאנחנו קונים עלתה באותם 35% שנשרו מהמחיר.

המחירים הנמוכים הם תוצאה של שכר עבודה זול, וכמויות גדולות. כל כך נמוכים המחירים שאין בעיה לזרוק את מה שנשאר. הדיל הוא פשוט: קונים הרבה ובזול, מנפחים את המחירים כלפי מעלה כיוון שממילא רוב הפריטים יימכרו בהנחה וסיילים צריך לתמחר.
השיטה גרמה למחזורי המכירות לגדול, לאחוזי הרווח לרדת מעט, אך כמו שיודע כל משקיע וסטרטאפיסט – עדיף אחוז קטן ממשהו גדול מאשר ההפך.

זה עבד מצוין בהתחלה, עוד ועוד רשתות ומותגים קמו, עד שזה כבר לא עבד מספיק טוב. אחרי הכל, להחזיק מערכת תפעול הכוללת חנויות, עובדים ומלאי זה ענין יקר.
אם בעבר הדגש בפרסום היה על איכות ועיצוב, הרי ששיטות השיווק החדשות שנולדו, שמו דגש על כמות ומחיר, במטרה לחנך את הצרכן לצרוך ברצף ובאמפולסיביות כל השנה.
כדי לתמוך בתהליך קיבלנו במקום 2 קולקציות בשנה, 12 קולקציות ויש הטוענים שאף 52, שגררו בעקבותיהן מצב קיומי תמידי של סיילים. כי לכל עונה יש סוף עונה, וצריך לפנות מקום.
האסטרטגיה הזו הצליחה בגדול! התחנכנו מחדש בחדווה, התמכרנו לתחלופה המהירה במחירי ריצפה.

Photo by Om Prakash Sethia

כשכל כך קל וזול להצטייד במלאי, והתחרות על לבם של הלקוחות חובקת עולם, עקובה מדם ועוברת דרך המחיר והמגוון הרחב, העודפים העצומים הם חלק בלתי נפרד מהמכירות. מעין גזירת גורל שהביאה התעשייה על עצמה.

המחירים הנמוכים גררו תנאי תעסוקה מחפירים שהעלו את המודעות הציבורית. הבעיה הסביבתית הקשה הביאה שלל יוזמות שמציעות שיטות מיחזור, מיחדוש, השכרת בגדים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה באריזות, באביזרים וכד’

אבל כל היוזמות לאיסוף העודפים (כמו אלו של ZARA ו H&M שבינתיים הפסיקו את האיסוף אחרי שכרעו תחת הררי הבגדים), למיחזור, לתרומה או לשימוש חוזר, כל אלו פותרים 15% מהבעיה בלבד. 85% מכלל פסולת הטקסטיל השנתית שעומדת בהערכה על כ 50 טון בשנה, נזרקת ומזהמת את העולם.

Photo by Kristina Flour

מדובר בהערכות, שכן הנתון של כמות העודפים שנשארת לכל מותג היא הסוד הכי שמור בתבל. 

לא תגלו אותו בשום מאמר ברשת, בשום דוח כספי או דוח סביבתי שמפרסמים המותגים, כולל אלו שמתיימרים להיות ידידותיים וקשובים לסביבה ולתנאי העבודה לאורך שרשרת האספקה.
הסיבה היא שזה מביך. מביך שתדעו אילו כמויות צריך להזמין וכמה מהן מיותר, רק בשביל לשמור על הלקוחות שלא יברחו למותג אחר ועל מחזור מכירות שיאפשר לצלוח עוד עונה קשה בענף החבוט הזה.

אם רוצים באמת לשנות את המצב – כל מה שצריך זה לדרוש מהמותגים והרשתות לפרסם את הנתון הזה.

מדד פשוט, שקוף שקל מאוד לחלץ מתוך הנתונים. כמו שמפרסמים את היקף המכירות, הרווח הגולמי, הוצאות המכירה, כך יש לדרוש את פרסום כמות העודפים, המלאי המת. 

עתניאל גדג’ – המומחה לקיימות באופנה אומר שמדי שנה מיוצרים בעולם 150 מיליארד פריטים ונמכרים 80 מיליארד. זה יחס קצת קשה. המספרים שרצים בענף מדברים על 25%-30% עודפים. 

הצרכנים רוצים לזעוק את זעקת פועלות הייצור ועוולות העסקת הילדים בתנאי דחק? במקום לשאול 

Who made my clothes?   מוטב שישאלו כמה שמלות נזרקו/נתרמו/מיחזרו, רק כדי שנוכל להנות משמלה אחת ב 99.90 או בכלכלית – מהו מדד העודפים של המותג?