לפני שמונה שנים שכרנו 200 מטר בקומה השניה בבנין תעשייתי זנוח. ידידי הטוב גילי שהגיע אז לביקור נימוסין, התפעל בנימת קול מהולה בדאגה וספקנות מהנדל”ן המרווח שאכלס כעשרים דגמים באווריריות מוגזמת, המוכרת מחנויות היוקרה. החנויות הסגורות והמכירות הגואות באתר, אילצו גם את הנדל”ן להתאים עצמו למצב.

החזון של הקמת עסק חברתי תוך דגש על המרקם הקהילתי הייחודי היה עוף מוזר כבר לפני שמונה שנים. קווי המתאר היו פחות או יותר ברורים, אך אופן הביצוע ומימוש הערכים היה עדיין מעורפל. את המילים הבומבסטיות היה צורך לתרגם לפעולות קטנות ורציפות שישקפו את העקרונות בשגרת החיים של העסק.

שלושה חודשים לאחר הפתיחה נולד הסלון התרבותי. מפגש קהילה חודשי, פתוח לקהל, שמטרתו להעביר שעה של ידע חדש ורלוואנטי בכל נושא שהוא והכניסה אליו חופשית. החלל הנעים שעוצב בנדל”ן המרווח שלנו אפשר אירוח של כמאה איש, וניצולו באופן מועיל היה מהלך מתבקש.

לסלון התרבותי הראשון גויסה חברתי הצלמת הנפלאה רלי אברהמי והיא סללה את הדרך ונתנה הכשר אינטלקטואלי למפגשי הקהילה הבאים. יש משהו טריקי באירועי חינם. היד קלה על ההדק בעת ההרשמה אליהם והיעדר המחויבות הכספית מאפשר לוותר עליהם בקלות רבה אף יותר.

בשנים הבאות התארחו בסלון מבחר מפואר של מרצים ומרצות. שותפות ארחו בו אירועי יומולדת, קבוצות התארחו בו למפגשים בנושאי מגדר, איכות סביבה או כלכלה ובתי ספר באו לשמוע על הקשר המשונה בין כל הנושאים הנ”ל לאופנה.

בהתמדה נחושה קיימנו את מפגשי הקהילה החודשיים הללו במשך השנים, מתוך הבנה שלוקח זמן לרעיונות לחלחל. כל סלון פתח צוהר לעולם חדש ומרתק, כל מפגש הביא פנים חדשות למעוננו ברחוב קהילת סלוניקי 7 וכל הרצאה נתנה הזדמנות להציג בקצרה את הערכים החברתיים כלכליים שבשמם קמה CO.CO.
מעל שמונים אירועים כאלו הופקו עד שהקורונה שלחה את כולנו להתבודד בבית.

במקביל לסגירת החנויות חלה עליה משמעותית במכירות אונליין. צפוי, ע”פ הפרשנים הכלכליים, אך עדיין גודל השינוי לא נתפס.
כבר מיומנו הראשון נפתחו המתחם והאתר בו זמנית, כאשר הפעילות החברתית והמסחרית משלבת בין השניים, מתוך הבנה שהעתיד טמון בסינרגיה ביניהם. רצינו ליצור מצב בו לקוחות שמקדשות את הקניה בחנות פיזית יתפתו לגלוש באתר כדי להתעדכן, ומאידך למשוך את הקונות הדיגיטליות להגיע למתחם ולהכיר אותנו, אישית ורעיונית. הסלון התרבותי סייע לכך.

מפגשי הסלון היו כה יקרים לליבנו תחת ערך תרבות, שאפילו הפכו לאחד מהמדדים החשובים במסענו כעסק חברתי, ואף דווחו לדירקטוריון. אולי מדד פחות חשוב מהכנסות, או רווח תפעולי, אבל ללא ספק נדבך חברתי חשוב לא פחות מהתרומה הכספית השנתית.

בחודשים הרבים בהם החנויות סגורות, חל שינוי דרמטי גם בהרגלי הקניה של הטכנופוביות האדוקות ושל אותן שחייבות למדוד, להרגיש ולשמוע את רשרושו של הבד. גם הן ויתרו על הרומנטיקה הזו ביחסן לאופנה ואימצו (גם אם לא בחדווה) את הקניות ברשת.
שינוי ההרגלים דרש מאיתנו כארגון להתאים כמעט כל פרמטר מקצועי למצב החדש. חיזוק צוות שרות הלקוחות, שיפור שיטות הליקוט של ההזמנות, האריזה, השילוח, ניהול ובקרת המלאי, כל מה שעבד קודם, צריך היה להשתפר או להשתנות ברוח התקופה.

השבוע הגיע הצורך בשינוי גם לנדל”ן הקטן שלנו. בלב כבד החלטנו לנגוס מעט בחלל המרווח והמעוצב לטובת עמדות אריזה, שילוח ואחסון צפופות יותר ומעוצבות הרבה פחות.

שנת 2020 הבהירה מעל לכל ספק שכל עוד הבריאות מחייבת ריחוק חברתי, קיומו של הסלון התרבותי כנראה יידחה לשנים הבאות בהן נוכל שוב לשבת יחד.
לא נורא רוני רון, זה לא סופו של הסלון.

מתוך הסלון התרבותי עם מיקה אלמוג. 

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן