יעל רוזנולד יניב, שותפה מספר 61 היא השנייה להיענות לאתגר הראיון בכתב. כמה שעות אחרי ששלחתי את השאלון קיבלתי בחזרה את הטקסט היפיפה הזה. לא פלא, כשעל כרטיס הביקור הלא דמיוני שלך כתוב “כתיבה וניהול תוכן ורשתות חברתיות”.

מגלה בת כמה?
ברור שמגלה. בת 38. אשה חכמה אמרה לי פעם “לגיל שלך יש משמעות רק אם את גבינה”.

מאיפה?
מחיפה בתעודת הזהות, מנס-ציונה בנפש, ומלונדון-פריז-נגב-מדבר-ערבה בתכנונים.

משהו על המשפחה:
בת זוג של דני כבר עשור, מאז שהוציא מפיו את המילה “לחלוחית” בהקשר של איזה מחזה בימתי דרמטי בדייט-לא-דייט הראשון שלנו. אמא לנועם ושחר. תאומים בני שלוש ושלושה-רבעים, שבטוחים שהחיים מתחילים בגיל 4. זה גם הגיל בו הם אמורים לקבל לדעתם את כוחות-העל שלהם. אני כאן רק כדי לסייע להם להבין מה הם.

איפה היית ומה עשית?
לא הייתי ארכיאולוגית עדיין. כל השאר, בוצע. כשדורי דורות של “צריך ללמוד משהו שאפשר לעבוד בו” מאחוריי, סיימתי תואר ראשון במדעי בעלי החיים, ומיד בלי להסס חציתי את הכביש אל עבר מכון ויצמן, חדורת מוטיבציה לרפא איזו מחלה תורשתית.
אחרי 3/4 תואר הבנתי שהמדע ואני נאלץ להיפרד כידידים. תרמתי את תרומתי והשגתי את המטרה שלשמה נתכנסתי (אם תחפשו אותי בגוגל, תמצאו את המאמר שמראה שאם משתיקים חלק מגן הדיסטרופין העצום, מתקבלים עכברים בעלי מנטל ריטרדיישן).
הבנתי שאי אפשר להתכחש יותר לצדדים האסתטיים שמשמחים אותי באמת, והחלטתי לתת להם מקום בחיי. מבלי לדעת מה אני עושה, התחלתי ללמוד מכל הבא ליד. ככה הגעתי לעבודה כסטייליסטית, ומאוחר יותר – לעבודה ביחסי ציבור. כשהגעתי לשם – מוזיקת מלאכים מלווה בכינורות שמיימיים. שילמו לי כדי לראות אופנה, לכתוב אופנה וללמוד על אופנה, מאנשים שבאמת מבינים באופנה.
בזמן שאני גיליתי את כוחי השיווקי, החלו להבין כאן את כוחה השיווקי של המדיה החברתית. כולם רצו נתח מהפייסבוק הזה. במשרד יחסי הציבור שבו עבדתי קמה מחלקת ניו-מדיה, שתוך שניה וחצי הוצפה בצונאמי עבודה. הם פנו אליי וביקשו את עזרתי, לניסיון. המלאכים זימרו שוב.
אחרי לידת ילדיי, הבנתי שתל-אביב וחיפה נמצאות למעשה על פלנטה אחרת, כל אחת מהן לחוד, והקמתי עסק משלי. בשלבים הראשוניים, הגבלתי את עצמי רק לקידום עסקים בפייסבוק, אבל כיום, הבו לי מקלדת ועסק מעניין, ואנפק עבורו סיפורים בכל מדיום אינטרנטי אפשרי.
וירג’יניה וולף אמרה פעם “כל עוד את כותבת בדיוק את מה שאת רוצה, רק זה חשוב”. ככה אני חיה כיום, בין אם בכתיבה “שיווקית” עבור עסקים מהצד הנעים של החיים, ובין אם בכתיבת סיפורים קצרים משלי. סקרנית כחתול לדעת לאן עוד אגיע מכאן.
מה כתוב על כרטיס הביקור הדמיוני שלך (בלי צניעות בבקשה)?
על כרטיס הביקור הקיים-לא-קיים (מטעמים טכניים בלבד) שלי כתוב “יעל. כותבת תמונות”. הכותרת הזו כל כך מכילה את מה שאני, שאני לא מצליחה לדמיין שום דבר טוב ממנה.

ואם היה לך כרטיס באתר שידוכים?
וואו. אתר שידוכים. פעמוני ההיסטוריה מצלצלים. חושבת שהיה כתוב משהו כמו “מחפשת אחד כזה, מכבד. שיהיה גם מלא חדוות חיים. שמכיר את היום-יום לפרטים הכי קטנים שלו, ועדיין מצליח להיות מופתע בכל פעם מחדש”. או בקיצור “דני יניב, מתבקש לגשת לכאן בבקשה ולגאול אותי כבר מהחיפוש המיותר הזה”.

מה השפיע על הטעם שלך?
ההנאה שבמשחק. עוד הרבה לפני קריירת הסטיילינג שלי, והלגיטימציה שהיא העניקה לי להפגין שילובים מאתגרים, הארון שלי היה מצויד בארסנל פריטים שהסבו לי כיף של ממש. אני חושבת שהטעם שלי היום עבר הרבה גלגולים ואבולוציות וניקיונות וזיכוכים ושעות פינטרסט ופרקטיקום-ילדים. הוא לא דומה כמעט בכלל להוא ההיסטורי. ונעים לי עדיין תהליך הגילוי שלו.

הכי אוהבת ללבוש?
הכי הכי אוהבת בגדים שמשחקים בין גבריות לנשיות, אבל במסגרת תובנות יום ההולדת האחרון שלי, אני מנסה ללבוש יותר שמלות. באופן כללי, אוהבת בגדים שנוחים לי, שמשתלבים לי ביום-יום, בלי לקחת יותר מהבמה שהייתי מעוניינת לתת להם. ככה נותרים על רצפת המערכת בגדים קמיטים, בגדים שמצריכים הוראות הפעלה, בגדים מבדים לא נעימים, ובגדים בצבעים בהירים מידי (AKA: הבגדים שאחרי חמש דקות יוגלו לארץ “אי אפשר ללבוש עם הילדים”).

עם מי את הולכת לקנות בגדים?
עם עצמי. ככה מתקבלות ההחלטות הכי נכונות לי. בלי רעשי רקע.

אוגרת או מוסרת?
תלוי בפריט ובקשר בינינו. ישנם פריטים נטולי ערך אבל מלאי משמעות שעדיין נותרו בארון עוד מהקריירה הקודמת-קודמת שלי (יום אחד עוד אמצא מה לעשות עם קסדת רכיבה. בטוח). וישנם כאלה שתוך שתי עונות של אי-לבישה או של תחושת מיצוי, עוברים הלאה.

מהו הפריט הכי יקר בארון שלך?
אין לי כאלה. אני קונה חכם ומתוכנן (בדרך כלל), ככה שהבגדים שלי – גם האיכותיים שבהם – פשוט לא יקרים.

אם היית יכולה לשנות דבר אחד בעולם?
הייתי רוצה להעלות את מפלס הכבוד האנושי. של כל אחד ואחד מהאינדיבידואלים על הכדור. כבוד כלפי פרטים אנושיים אחרים וכבוד כלפי הסביבה וכלפי מינים שונים. כבוד הוא ערך בסיסי כל כך, שעליה בו יכולה להשפיע על הרבה מאד עוולות וחסרי צדק שמתקיימים בימינו.

מישהו להיפגש איתו?
מכיוון שאני מלקטת סיפורים, אז אין איזה מישהו מסוים שהייתי רוצה להיפגש איתו. תנו לי פשוט עוד שעות ביממה, ואני אסתובב ואמצא כבר את האנשים המעניינים, ההשראות והאנקדוטות, שעושים חשק לכתוב עליהם.

מה את מאחלת לבתך?
בת כבר לא תהיה לי. אבל לילדיי אני מאחלת שיהנו מחייהם בחוכמה, שילמדו בהנאה ושיצמחו עם כמה שפחות כאבי גדילה.

מילה על כסף
פעם חשבתי שחשוב להתפרנס, גם אם לא עושים ממש מה שאוהבים. אחר כך חשבתי שחשוב לעשות מה שאוהבים, גם אם לא ממש מתפרנסים מזה. היום אני נמצאת במקום של גם-וגם. ככה הכרתי את “שדות השפע”. יופי של מקום להיות בו.

בקשה/ אמירה/ משהו ל co.co
מהיום הראשון, בו הצטלבו דרכינו בעמוד הפייסבוק של המותג, היה ברור לי שאתן ואני – זו תחילתה של ידידות מופלאה. חשפתן סקיצה לשמלת מקסי מושלמת, ואני הפכתי לשלולית מרטטת. ועוד רציתן לדעת מה דעתי עליה!
מאז, אני מהמקפידות על השתתפות בסקרי הסקיצות למיניהן, ובכל פעם שפריט חדש נתפר – אני מיד מרגישה אליו חיבור אחר, אימהי יותר. כי גם אם הוא לא יצא בדיוק מה שתכננתי ורציתי עבורו, הוא עדיין (קצת) שלי.