לא נפגשנו באמת מאז שהיינו בנות 18, אז הובלנו מאבק לאומי שחנה מספרת עליו כאן בפנים (סליחה, אני יודעת שזה לא עליי, אבל מול ההתרגשות הזו הייתי מוכרחה!) – והנה היא כאן. שותפה שלי. שותפה 99 שלנו. חנה קורין – פרקליטה מוערכת, אמא לארבעה, ואם אפשר להוסיף מידע אישי – גם חכמה, מצחיקה ומרתקת. אל תחמיצו

מגלה בת כמה?
בטח 55.5

מאיפה?
במקור מרמת גן, צופי רמת גן ותיכון בליך. את חיי הבוגרים אני מעבירה במשבצת קטנה צפונית לירקון, נעה בין מעוז אביב להדר יוסף.

משהו על המשפחה
אני אמא, בת, אחות ובת דודה. יש לי ארבעה ילדים גדולים (29, 26, 22, 18) שלושה בנים ובת. כולם חכמים, מצחיקים ויפים. יש לי אמא אהובה, בת 85, שהיא דוגמא ומופת לנתינה ומסירות. אני מאחלת לילדים שלי שאהיה סבתא טובה כמוה לילדים שלהם.

איפה היית ומה עשית?
כשהייתי צעירה חשבתי שאשנה את העולם, ואפילו קצת ניסיתי, ללא הצלחה (מרד השמיניסטיות ב- 1978, נגד התיקון לחוק שאפשר מתן פטור לבנות מגיוס על סמך הצהרה על דתיות).
בצבא שרתתי כמורה חיילת בבית ספר שדה חרמון (מה יש, רק לבנים מותר להזכיר כל החיים את הצבא כאבן דרך בחיים שלהם?) אלה היו שנתיים בלתי נשכחות. עד היום הכי כיף לי בחוץ, ברוח, באבק, בחום של המדבר או בקור של הבניאס.
אחרי הצבא יצאתי לטיול לדרום אמריקה.  ב- 1982 זה לא היה מאוד חריג, אבל בטח לא תחנת חובה כמו בשנים האחרונות. שם גם הכרתי את צפרא.
ב- 1986 הפכתי לראשונה לאמא, ומהתפקיד והמעמד הזה נהניתי מכל רגע עד היום. זו גם הסיבה שהחלטתי לעשות ילד רביעי, וכבונוס מופלא ילדתי את הבת שלי אחרי שלושה בנים. ככל שהמשפחה גדלה והעניקה לי אושר וסיפוק, התמקדתי בה והעניין שלי בשינוי העולם די פחת.
החיים המקצועיים שלי כעורכת דין התנהלו כל הזמן במקביל, אבל בעצימות נמוכה. ב- 1997 עשיתי מיני הסבה מקצועית והצטרפתי לפרקליטות/רשות ניירות ערך. מצאתי שם את מקומי. בשנים האחרונות אני מנהלת תיקים חשובים ומשמעותיים, וכבר רשומים על שמי שני תקדימים משפטיים משמעותיים. אז לשנות את העולם אני אפילו לא מנסה, אבל במשבצת שלי מנסה לעשות הכי טוב שאפשר. האתגר הנוכחי שלי – להצליח לעשות עמידת ראש.

מה כתוב על כרטיס הביקור הדמיוני שלך (בלי צניעות בבקשה)?
חנה’לה

ואם היה לך כרטיס באתר שידוכים?
עוד לא אמרתי די

הכי אוהבת ללבוש?
בגדים נוחים, לא צמודים, שמאפשרים לי ולאיברי להתנועע בחופשיות. משתדלת לא להיות שבלונית אבל גם נזהרת מביזאריות.

עם מי את הולכת לקנות בגדים?
בדרך כלל לבד, או עם הבת שלי (בשבילה). גאה מאוד על כך שהבת שלי רואה בי פרטנרית טובה לקניות (ולא רק בגלל הכרטיס)

אוגרת או מוסרת?
מוסרת, אבל פריטים מיוחדים שומרת מטעמי נוסטלגיה.

פריט הכי יקר בארון
לאחרונה קניתי מגפונים של עמנואל, במבצע, באילת ב- 850 ש”ח. ממש התייסרתי, אבל חברה טובה אמרה לי שפרקליטה במעמדי חייבת זוג נעלים טוב לבית משפט. בדרך כלל אני נוהגת לקנות בחנויות עודפים. מישהו אמר בית טפר?

אם היית יכולה לשנות דבר אחד בעולם?
שיחזור להיות אפשרי לחיות במדינה שלנו.

מישהו להיפגש איתו?
לצורך תשובה לשאלה זו התחלתי להעביר בראש שמות של סופרים, דמויות מהתנ”ך וההיסטוריה, כשלפתע זה היכה בי! לראשונה – הייתי רוצה לפגוש ולהכיר את הסבים והסבתות שלי, ואת המשפחות של ההורים שלי, שנספו כמעט בשלמותן בשואה.

מה את מאחלת לבתך?
שתעז לחלום ולפעול להגשמת החלומות שלה

מילה על כסף
נעים שיש. לא חייבים ממש הרבה.

בקשה/ אמירה/ משהו ל co.co
דבר ראשון שאפו גדול לצפרא ודליה שחלמו והגשימו. ופרקטית – להמשיך לייצר בגדים עם שרוולי 3/4, במיוחד את חולצת קליפורניה. אני קונה אותה בכמויות כי העש מת עליהן ומחורר לי אותן בעקביות.