בסוף נתתי לאנני לנצח: רציתי אינפורמציה מקובלת (איפה ומה למדת, מה את בדיוק עושה בעבודה), אבל מי יכול על מישהי שבכל פינת משפט מוצאת עוד משהו מצחיק להגיד או לספר? כרטיס הביקור המורחב ששלחה לי במייל נראה מרשים מאוד, אבל לידו מיד שלחה צילום של “התואר הכי חשוב שעשיתי –  אגרוף תאילנדי” ולא שכחה להוסיף שקיבלה את התעודה רק מפני שהמורה ריחם עליה. קבלו את פניה מחייכות של שותפה 602 – אנני ריס.

מגלה בת כמה?
ברור!!! 47!

מאיפה?
נתניה. עיר עם מיצוב קשה… אבל נולדתי בשטרסבורג (צרפת, על גבול גרמניה, אם כי זה לא עושה אותי דייקנית)

ועלית ארצה מתי?
בגיל 18, ישירות לאוניברסיטת בר אילן. שנה חופש על חשבון ההורים….

משהו על המשפחה
הדבר היחיד שמעלה על פניי חיוך שבא ישר מהנשמה. אחים, אחיות, אחיינים – אושר.

ובתעודת הזהות מה כתוב?
ג + 2. שתי בנות – אוריאן, בת 22 בעוד חודש, גרה כרגע בתאילנד ועובדת שם. נעם, בת 19 , כרגע בשרות לאומי בעמק בית שאן ובעוד חודש טסה לה לאוסטרליה לשנת שירות במלבורן. אחת בלונדינית, אחת  שאטנית – שונות. מישהו שרצה להעליב אמר לי השבוע ‘נו, כולן בורחות ממך‘. צחקתי. אני רצה אחריהן כמו אווזה.

איפה היית ומה עשית?
בא לי לענות “הייתי פה כל הזמן“… מאז שאני קטנה אני זוכרת את עצמי “כאן” –  בשביל המשפחה, הילדים, הבן זוג. מה עשיתי? הרבה שעות ספיניג שהשאירו לי ברכיים שחוקות ,לפחות 1000 אקלר מוקה éclair au café , ספרים אין סוף, סידור מגירות… להנאתי אני עובדת בשיווק.

וברצינות?
התחום שלי הוא שיווק להיי טק ומוצרי צריכה. אני מלווה חברות עם הנהלה נשית (כבוד לי) ועובדת באופן קבוע בחברת היי טק (אני סמנכ“לית. שונאת את הtitle – , מה לעשות)

מה כתוב על כרטיס הביקור הדמיוני שלך (בלי צניעות בבקשה)?
Holly Golightly מטיילת. בגלל השמלה השחורה, המשקפיים והשיק!

ואם היה לך כרטיס באתר שידוכים?
בערב בנות אחד התברר לי שאם אכן הייתי כותבת את הכרטיס לפי ראות עיניי מעולם לא היה לי סיכוי לפגוש אף אחד… אני כנראה אמיתית מדי. הייתי צריכה להעלים את הבנות שלי, להיות רזה, חושנית, ספורטיבית ומצחיקה, אוהבת טיולים ובילויים. אז כנראה שהייתי כותבת: “מחפשת גמד גינה שאשמח לראות אותו כל בוקר“

מה השפיע על הטעם שלך?
הקטלוג של  La Redoute , זה היה קטלוג בן 500 עמודים שהיינו מקבלים פעמים בשנה הביתה – מין מגה בורדה כזה. מעבר לזה – השיק הצרפתי, האלגנטיות הקלאסית של אמא שלי… ואיך לא… הקיץ הישראלי.

הכי אוהבת ללבוש?
פיז‘מות. קונה לכל החברות. אי אפשר להיות מתוקתקת ביום ולא בלילה.

עם מי את הולכת לקנות בגדים?
לבד. זה לא בילוי חברתי אצלי. אני מאוד עניינית.

אוגרת או מוסרת?
זורקת סדרתית, מוסרת, מוסרת…

פריט הכי יקר בארון
צעיפים של הרמס וסיכת דש בצורת פרח ממשי שאחותי קנתה בחנות מעצבים בפאריז.

אם היית יכולה לשנות דבר אחד בעולם?
World peace?  זו שאלה שיש לתת עליה את הדעת, אבל בהחלט חינוך לסבלנות ולסובלנות.

מישהו להיפגש איתו?
ביל קלינטון מרתק אותי. דומה לבעלי לשעבר ונתן זכות קדימה לאשתו… בטוח היה מעניין. אבל אם הייתי צריכה לבחור רק אחת– האמא המחבקת בהודו (מאוד אשמח)

מה את מאחלת לבתך?
לבנותיי: שתמיד יראו את היופי שבהן, שינצלו את כל הברכות והטוב שאלוה–ים בירך אותן בהם, שיפרחו, שיצמחו ושתמיד ידעו עמוק עמוק כמה אני אוהבת אותן ושהן האושר וגאווה שלי.

מילה על כסף
עדיף תמיד עם – בלי שזה יפגע בשיקול דעת.

בקשה/  אמירה/ משהו ל co.co
קונספט מדהים. מעריצה צרופה של צפרא והצוות… וכן בקשה קטנה…. תייצרו עוד מכנסי שרוואל כמו האפור והשחור דמוי עור – פריטים חובה.

 פעם בשבועיים אני נפגשת כאן עם אחת השותפות שלנו לשיחה קצרה על עצמה ועל המשותף לנו (אופנה, בגדים ו co.co, כמובן). הנסיון המצטבר מראה שבדרך כלל מדובר בחצי שעה טלפונית, ולמרבה העונג כבר קרה שיצא ממנה דייט לקפה. מוכנות “להסתכן”? כתבו ל-info@collectivecollection.com והשאירו גם מספר טלפון. יהיה כיף.