מוקדש באהבה לכל אלו שאינן מוותרות, ומחפשות אותנו בלב שלם וכוונה מלאה, ולאלה שלא מבינות למה כל כך קשה למצוא אותנו צפרא פרלמוטר
כמעט שנה שיושבת אני ותופרת (את המיזם שנקרא קו.קו.), משרכת דרכי מרחובות לנאות אפקה, ונבלעת בקומה השניה של בנין משרדים אפור, שלפתחו דקל שפל צמרת. כמעט שנה שקו.קו. שהתחילה במילרע אבל החיים ושירה ברויאר הפכו אותה למילעיל, צומחת ומתפתחת.
בהתחלה דווקא התאים לנו להיות שקטות ונחבאות אל הכלים. רואות ואינן ניראות. בקושי היתה קולקציה, הפייסבוק שלנו סבל מפיצול אישיות, כי התקשינו לבחור שם לתינוקת שלנו, פרי הורות מאוחרת. מחד רצינו שיבואו לבקר במתחם, מאידך כל קונה היתה עדות אילמת לבדידות. כל שקל הדהד בקופה הריקה בצליל צורם.
אבל כל אלו לא הפריעו לנו לפעול במלוא המרץ להגברת הנראות שלנו. אלא שהעיריה סרבה לאשר לנו לתלות שלט, בתמורה לתשלום כמובן. החשש היה שזה יכער את פני הבנין האותנטי משנות ה-70 המקושט בשפריץ איכותי, מזגני חלון תלויים לעייפה ופס כסף בצבע ורוד. אמיתי. ביקשנו מהשכנים הרופאים בקומת הרחוב לשכור את חלונות הראווה המיותמים שלהם, אך זה לא הסתייע בגלל חוקי העזר העירוניים.
שלושת חודשי השקט נוצלו על ידינו לעבות את הקולקציה והקונספט. תמה חופשת הלידה והחלטנו שיוצאים לעבודה. הזמנו את התקשורת והסתערנו על המדיה, דיברנו את המיזם לדעת והתמסרנו לפייסבוק. ואכן, החברות לא אחרו להגיע. פתאום היה עם מי לשתות קפה, התור בתא המדידה התפשט לחדרים הנוספים, כיף – מה יש לומר.
אלא שככל שהתמלא המתחם במבקרות, גילינו פתאום שאנחנו מכעיסות אתכן, על לא עוול בכפנו: “נורא קשה למצוא אתכן!”, “עברתי פה כבר שלוש פעמים, כמעט נשברתי!”, “למה אין לכן שלט?”, “אתן בטוחות שאתן רוצות למכור?”, “אני גרה פה ממול! איך לא ידעתי עליכן?”, ומגדילות לעשות המקצועניות “אתן צריכות לפרסם! מודעות בעיתונים, באנרים באתרים, זה לא הרבה כסף!”
תאמינו לי שאין לנו שום כוונה להתחבא. נהפוך הוא, הלוואי שיראו כולם. שיסנוורונו הזרקורים (זה גם מטשטש את הקמטים). אנחנו ממש רוצות לראות ולהיראות. אבל לעירייה חוקים משלה. וסיסמאות משלה. תעזבו אותה ממחאה, העיקר שלא יהיו יותר אוהלים ברוטשילד. הטרנד הוא תמיכה בעסקים קטנים, זה אולי נשמע מצוין רק שזה לא הולך טוב עם ארנונה רצחנית וחוקי שילוט תמוהים.
אז לא מתנצלות, אבל מגיע לכן הסבר קצר:
- הגשנו עוד פעם בקשה לעיריה – בואו נראה אם הפעם יתרצו.
- פרסום ומודעות עולים המון כסף. המון המון כסף. אתן ממש לא רוצות לשלם על זה במחיר הבגדים.
- אנחנו מספרות את ה-כ-ל בניוזלטר. שכולל בסך הכל 5 תמונות. תעברו עליהן. למעלה כתבות, באמצע שיווק, למטה הצבעות והסלון התרבותי. זהו. אם אתן קוראות את זה עכשיו סימן שאתן למעלה. אם נרשמתן ואתן לא מקבלות את הניוז חפשו בג’אנק מייל. לא שם? תרשמו שוב. ותגידו לגוגל שאני לא ג’אנק!
- אנחנו משתפות בה-כ-ל בפייסבוק. לא מקבלות עדכונים? הנה הסבר פשוט:
- היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו ולחצו על כפתור ה-LIKED. (במידה ולא לחצתן עדיין על LIKE – זה הזמן!)
- דבר ראשון וודאו שמסומנת אצלכן ב-V האופציה של: Show in news feed
- לאחר מכן לחצו על Settings וודאו שמסומנת האופציה של All Updates.
זהו, מעכשיו אתן מעודכנות.
והמתחם הסודי בקהילת סלוניקי קומה ב’ בתל אביב? באין ברירה, צריך למצוא בחשאיות יתרון. לראות בזה קסם. נגיד שאנחנו כמו המערה הסודית של עליבבא. קשה למצוא אבל מלאה באוצרות.
אני מעוניינת לתרום לכן שטחי פרסום במגזינים שלנו: ארץ וטבע. מטרופוליס ו ERETZ Magazine. במסגרת החלטה שלנו לתרום לעסקעם קטנים (אנחנו בעצמנו עסק כזה http://www.eretz.com ). יש לכן מודעות מעוצבות? נוכל לסייע באנגלית. צרו קשר.
דיטה קול רומן