עוד שבועיים יומולדת, והשבוע – ישיבת דירקטוריון חגיגית לסיכום השנה. יותר ממאה וחמישים (150!!) שותפות. הניסוי החברתי שקוראים לו קו.קו. הוא מציאות איתנה בשטח. כשיצאנו לדרך, לפני שנה, היו לנו כמה תנאי פתיחה מהותיים:

1. להיכשל זו לא אופציה (כי איזה כיף זה לרדת על כל ההזויים האלה של צדק חברתי, שחולמים שיוויון ולא מסוגלים להרים עסק? אין, אין על הקפיטליזם, זה טבע האדם.)
2. להיות נגישים כמעט לכל אדם בקהילה (מבחינה כלכלית  קודם כל, ואם הוא באמת רוצה בכך.)
3. בגדים שווים (כי כשמקלפים את האג’נדה מהבגדים, עדיין כדאי שישאר משהו ללבוש.)

בתום השנה הראשונה מסתמנת אפשרות זהירה, שאולי עמדנו בשלוש המשימות.

1. האופציה – שנת הפיילוט לקחה בחשבון שנסיים כמו שהתחלנו: עם 25 משיגענס, שהשקיעו כל אחת 10,000 ש”ח (ואנחנו שהשווינו את הסכום עם 250,000 ש”ח, הלוואת בעלים.) הרבעון הראשון אכן היה מנומנם עד חסר דופק. מילא שבקושי הצטרפו שותפות, בקושי באו לקוחות (לקנות, לבקר, לעודד, רק שיבואו.)את ישיבת הדירקטוריון של תום הרבעון הראשון דחיתי באמתלות שונות, כי לא היה לי נעים לחשוף בפני חמשת החברות (השותפות במיזם) ובפני חברי היזמים, את הקופה המתרוקנת מצד ההוצאות והריק המהדהד בשורת ההכנסות. לישיבה השבוע בה הצגנו את התוצאות הצפויות בסיום השנה, ואת תקציב החברה לשנת 2014, כבר חיכיתי בהתרגשות ובקוצר רוח.
2. הנגישות – לאחר שירדו עלינו ש-10,000 ש”ח זה סטארט-אפ לצפונבוניות, נעלבנו והורדנו את סף ההצטרפות ל-1000 ש”ח. כמעט כל אחת שחלמה להיות חלק מהמיזם, להביע תמיכה אקטיבית או לתרום, יכולה לשלם 1000 ש”ח ולקבל חינם בגדים בשווי הסכום, (ועוד להרוויח, אבל הכי חשוב – לקבל הזמנה למסיבה הכי שווה בעיר J .)אלפים חיזקו את ידינו. אלפי חברות בפייסבוק עשו לנו לייק והגיעו לארועים. נהנו מהסלון התרבותי, רכשו בגדים מלוא השקיות, ואנחנו מודות לכולכן. עד סוף דצמבר, נשאיר את רף ההצטרפות על 1000 ש”ח. מינואר הוא יעלה. גם המחירים ישתנו אז. השותפות יהנו מהנחה ולקוחות אחרים, מן הסתם, ישלמו קצת יותר. למחויבות יש מחיר אך גם יתרונות רבים.

   הנגישות השוויונית באה למעשה לעודד, את כל מי שרק יכולה, להשתתף בפועל בהקמת ארגון כלכלי, שיתנהל כמו שהיינו חולמים שכל החברות שמנהלות את הכסף שלנו יתנהלו: בשקיפות, בהגינות, בשיתוף ובשיוויון יחסי.

   הצטרפו אלינו שותפות ששילמו את הסכום המינימלי בשלושה תשלומים, ושותפות שרכשו את הסכום המקסימלי בבת אחת. כולן שוות וחשובות בעינינו באותה מידה. זה אולי המקרה היחיד שבו הכמות חשובה לפחות כמו האיכות. כולן גם קיבלו את אותו צעיף משי מתנה לראש השנה.

   אנחנו שואפים להקים חברה, שתהיה בבעלות שיוויונית של יזמים והשותפות/ים מהציבור (ברור שרק בכפוף לחוק). אבל אנחנו לא יכולים להכריח אף אחת להצטרף ולא מתכוונים להמציא חוקי כלכלה חדשים. אנחנו רחוקים מפוטנציאל “אחזקה” של 50% מהחברה על ידי השותפות, למרות שבדירקטוריון הן כבר כן.

   אז אחרי שנת הפיילוט, בה הדגמנו מה זה אומר להיות שותפה, איזו פעילות קהילתית מתאפשרת במתחם, איך פועלים בשקיפות ואילו בגדים ומחירים אפשר להציע – תם שלב ההוכחות. צמחנו, התרחבנו ומהשנה הבאה מעלים הילוך. זו לא היכולת הכלכלית שמונעת משותפים להירתם, זו  הפסיכולוגיה האנושית.

3. הבגדים – לוקח זמן עד שמדייקים בגזרות, במידות, במגוון. לוקח זמן עד שמשכנעים אתכן להצביע, כי זה באמת חשוב לנו לשמוע את דעתכן. ולוקח יותר זמן לגרום לכן לשלוח לנו סקיצות והצעות למוצרים, כדי שנייצר את הבגדים עליהם אתן חולמות, (בתנאי שיהיו מספיק אנשים שירצו את אותו דבר).

ממספר השקיות שעוזבות את המתחם מדי יום, אנחנו מבינות שהבגדים כנראה בכיוון. אז אם בא לכן שנמשיך, ונעים לכן לקנות אצלנו (למרות הקפה הגרוע שאני מכינה), אל תהיו שחקני ספסל. רדו למגרש לשחק. זו אחריות ומחוייבות יותר גדולה אבל הרבה יותר כיף.

קנית? נהנית? יאללה, בואי להיות שותפה.