משבר הקורונה האיץ את המודעות למשבר הסביבתי הגלובאלי והביא את מדינות העולם להתחייב לצמצום הנזק לחלוטין עד שנת 2050. בחודש שעבר היתה זו סין , שאחראית על רבע מהפליטה העולמית של גזי החממה, שהתחייבה לצמצם אותם לאפס עד 2060. את התנועה הגלובאלית אל עבר האימפקט החלו יחידים וקבוצות ענין קטנות, שנולדו בשטח וברשתות. האם בזאת תם תפקידם של היחידים?
שנת 2020 תיזכר לא רק כשנת המפנה בה המודעות לבעיות איכות הסביבה עלתה לאין ערוך, אלא גם כשנה שבה מילים הפכו למעשים והשקעות האימפקט יותר מהכפילו עצמן בהשוואה לשנה הקודמת. המיתון העולמי הגדול ביותר במאה השנים האחרונות שנולד בעקבות מצב איכות הסביבה הבהיר יותר מכל שלתהליך הגלובליזציה יש אחריות היסטורית להאצת משבר הקיימות.
לפני כעשרים שנה חגג העולם המערבי את הסכמי הסחר העולמיים שאיפשרו להעביר את התעשייה עתירת עבודת הכפיים למדינות בהן שכר העבודה היה עשירית מזה הנהוג במדינות המתוקנות. התוצאה המתבקשת היתה צפויה: צניחה במחירי המוצרים, בתמורה לייצור כמויות גדולות, עלייה דרמטית בכמות ייבוא המוצרים ממדינות הייצור אל מדינות הצריכה, ובמקביל התמוטטות התעשיות המקומיות.
הוירוס הקטן שהשבית את העולם הגדול האיר בזרקור את בעיית הקיימות הסביבתית שנוצרה בעקבות התהליכים הללו שנולדו ממניעים כלכליים. אלא שבפועל מדובר בתהליכי אל חזור, לפחות כאשר מסתכלים על ענף הטקסטיל והאופנה. שנת 2020 התאפיינה באין ספור פשיטות רגל של מותגים וביטול הזמנות וכתוצאה מכך פשיטות רגל של ספקים, וחשפה את השבריריות בענף והתלות הגדולה של המותגים והספקים אלו באלו. חלק אחד של העולם צורך מוצרים שרק החלק האחר בעולם יכול לספק מבחינת חומרי גלם וייצור.
השקעות האימפקט, ככל שתרבינה, לא יחזירו את התעשייה הזו להיות לוקאלית כפי שהיתה מאז ומעולם. הן מעדיפות להשקיע בטכנולוגיה. בביטים, לא באטומים (אלא אם מדובר באטומים של אילון מאסק). מכיוון שכך, צריך למצוא דרך לתקן את התעשייה על חולייה השונים גם כשמפעלי הייצור נשארים רחוקים והתנהלותם לוטה בערפל בכל הקשור לשמירה על הסביבה ותנאי העסקתן של עובדות הייצור.
מחקר של חברת מקינזי והמגזין BOF טוען שהמפתח לקלקול הוא ההתמקדות במיקוח על מחיר המוצר. המותגים דבקים באסטרטגיה של אספקת מוצרים לצרכן במחיר נמוך על מנת לגרום לו לרכוש אצלם כמה שיותר. התחרות העזה על המחיר גורמת להם להחליף ספקים לעתים תכופות, מה שיוצר חוסר וודאות ומערער את הבטחון התעסוקתי והכלכלי של העובדים לאורך שרשרת האספקה.
הפתרון הדרוש לדברי המחקר הוא לשתף פעולה ולשמר את היחסים עם הספקים השונים כך יוכלו ליצור גמישות לאורך שרשרת האספקה שתשיא ערך בו ניתן יהיה להתחלק. הסיפור הזה של מחיר נמוך תמורת כמויות גדולות הוא ללא ספק הרעה החולה של ענף האופנה, אלא שכדי למגר אותו ולהכניס למיין סטרים תפיסות חדשות ואסטרטגיות מקיימות, נדרשים שני דברים: האחד שיתוף פעולה של הצרכנים והשני רגולציה גלובלית בהסכמת כלל המדינות. הדבר הראשון הוא בידינו.
יש כאלו הקוראים לעצור את הצריכה באופן חד ומיידי. ואם לצרוך – אז רק מוצרי יד שניה. זה כמובן לגיטימי אם כי קצת בעייתי בהתחשב בזה שאיכות חומרי הגלם והמוצרים ירדה ככל שעלה הלחץ הצרכני על הוזלת המחירים. ובעייתי בעיקר כי יש צורך להמשיך לקיים את התעשייה שתפקידה כאמור הוא לייצר מוצרים. חדשים.
אחרים קוראים להימנע מסיילים, לקנות מוצרים איכותיים ויקרים, או לשלם עליהם מחיר מלא, על מנת לצמצם את הכמות הנצרכת. שתי הדרכים מקובלות ואם נדבוק בהן כצרכנים נראה את השפעתן המהירה על התנהגות המותגים, וכתוצאה מכך שיפור דרמטי בצמצום הנזק הסביבתי שגורם הענף. אלא שלשם כך נדרשת משמעת ברזל. כמו להתרגל ללבוש מסיכה. כי קשה להתאפק אבל רק אם כולם יפעלו יחד, בשיתוף, ניתן יהיה להגיע להישגים.
הדבר השני, רגולציה גלובלית בהסכמת כלל המדינות – הוא הכרחי, אך כמו שלמדנו מהמחאה החברתית, זה יקרה רק אם וכאשר לבעלי הכח והאינטרסים לא תיוותר ברירה.
תפקידנו כצרכנים היא לא להותיר ברירה בידם.
blog
קבלי את הבלוג ועוד הפתעות אליך למייל
הרשמי לעדכוניםשנה טובה
המתחזים – סרט הבלהות של CO.CO
דיווח שותפות רבעון ראשון 2022
פברואר האיום
חדש בחנותלחנות
חצאית VIOLET 25 מרלו
חצאית VIOLET 25 חום
חצאית VIOLET 25 אפור
חצאית VIOLET 25 שחור
ג’ינס CARLO 25 ג’ינס כחול בהיר
ג’ינס CARLO 25 ג’ינס שחור
ג’ינס CARLO 25 ג’ינס כחול
סריג DARLING חום