אופנה היא מלכת הצריכה. היא אחראית על 80% מההכנסות של הקניונים, כמעט על 100% מההוצאות של בנותינו הצומחות, והתרופה הפופולרית ביותר להרמת המורל. ולמרות זאת מקלים בה ראש. התחום נשלט על ידי חברות ענק שהשתלטו על הענף, מתפרנסות מהציבור, אבל אינן חושבות שזה מחייב אותן לפעול לפי קוד ערכי גבוה. לכן לציבור אין ברירה אלא להקים בעצמו חברות שכן יעשו זאת.

היום עלה לאתר הלחם המנצח של CO.CO – טי שירט בסיסית ב-100% כותנה, עם תוספת הפרטים הקטנים שהופכים אותה מלחם שחור למוצר מעוצב. החולצה הזו מדגימה איך החלטנו שבמקום לצאת למחאה נגד מחירי הקוטג’, נייצר קוטג’, ובשיתוף הציבור, אם במימון השותפות, ואם בחוות דעת, אפשר לייצר מוצר איכותי במחיר נוח. טי שירט היא מוצר צריכה, כמו כל מה שקשור לאופנה.

השבוע נסערו הכותרות בעיתונים בגלל דו”ח הלמ”ס שהתפרסם והצביע על כך שיש ירידה חדה בצריכה. שוס! פתאום הוכח קשר ישיר בין העובדה שהשכר של הציבור, זה שהתמזל מזלו ויש לו עבודה, עומד במקום, לבין העובדה שלקונים אין כסף להוציא. האמת שכבר כמה שנים שהשכר לא גדל וההוצאות דווקא כן. אבל כנראה שרק עכשיו הגענו להכרה שלכסף יש מחיר. והוא גדול עלינו. בניגוד לחובות של החברות הגדולות, את החובות של הציבור הבנקים ממש לא מתכוונים למחוק, נהפוך הוא, הם מתפרנסים מאוד יפה מהאשראי שהם נותנים.

אז הצריכה נעצרה. האם זה טוב לנו? התשובה כנראה דומה לשמעון פרס יותר מתמיד: כן, כי טוב לצרוך פחות ולהסתפק במועט, כפי שלימדונו במסיבת סופשנה של כיתה א’, וממילא רוב מוצרי הצריכה הפכו לסמני סטטוס מבדלים או מיותרים. וטוב, כי קצת התבלבלנו ונדמה לנו ש”יש לי משמע אני קיים” היא פילוסופית חיים.

אבל ההאטה רעה עד מאוד, כי הצריכה המוגברת היא מנוע הצמיחה המרכזי של העולם הגלובלי בשלושים השנים האחרונות. ולכבודה חוסלו תעשיות שלמות ונמחקו מיליוני משרות ומקצועות, אז כדאי להיזהר מבלימה פתאומית. עולם האופנה הוא דוגמה מצוינת. כדי שנוכל לצרוך באדיקות בגדים אין קץ, הועבר הייצור למדינות המזרח. כדי למקסם את ההוצאה (או בשמה המכובס “חוויית הקניה”) נפרשו קניונים בשפע, בהם תחושת הזמן אובדת, קצת כמו בקזינו בלאס ווגאס. את מהפכת הצרכנות הזו ניהלו חברות גדולות שבלעו חברות קטנות והפכו לענקיות וחיסלו כל יכולת לתחרות חופשית אמיתית. את הצמיחה המטורפת שלהן החברות האלו עשו בעיקר בעזרת הכסף המזומן שהציבור הזרים להן בחנויות ובעזרת הכסף של הציבור שקיבלו בהלוואות מהבנק או גייסו בבורסה. אף אחת מהחברות האלו לא התחייבה כתוצאה מכך להתנהג על פי קוד ערכי תואם. אף חברה לא הגבילה את שכר הבכירים בהתאם לשכר הסביר במשק. אף חברה לא החליטה לשתף את הציבור ברווחים או בהחלטות באופן ישיר – לפני חלוקת שכר, בונוסים, אופציות, דמי ניהול לחברות ארנק וחברות אם ובת. הכל על פי חוק, בפיקוח צמוד של נציגי ציבור שחושבים רק עלייך! כן, את, שקנית ג’ינס הורס שמוריד לך מידה וחולצה שחייבים.

חברות הענק האלו הוכיחו שהעולם שייך לענקים ומתכנס לארגוני על. ועכשיו, החברות האלו שחיסלו מיליוני משרות וחברות קטנות, ומרוויחות מהקניות של הציבור, צריכות להתחיל לפרנס אותו. ולכן עליהן להתחיל להתנהג בהתאם. אבל נראה לכן שיש מצב שהן מגבילות את שכר הבכירים שלהן למכפיל עשר למשל משכר המינימום במשק? נראה לכן סביר שמנכ”ליות הבנקים ינצלו את הקדנציה שלהן ואת משרתן הרמה וייצרו סדר יום חדש של שכר נאות וצמיחה משתפת?

החברות הגדולות האלו צריכות לפעול על פי קוד ערכי גבוה ביותר כי הן מתפרנסות מהציבור, מחסכונותיו ומהכנסתו הפנויה. אבל איך לומר, לא נראה שמי מהן תתנדב להתחלק בטוב ששפר עליה. ולכן לציבור אין ברירה אלא לשאוף להקים בעצמו חברות שיפעלו בשקיפות ובערכיות. כי בתחילת הדרך, כשעדיין אין רווחים, נורא קל להתחייב לחלוק בהם לכשיהיו. בהמשך רק צריך לוודא שנוצרים רווחים שיוכלו לממן את הפעילות הערכית, ושההתחייבות נשמרת.
תתחדשו! זוג טי מאליבו 100% כותנה ב-₪100