שירה ברויאר קוראת לנשות קריירה לעצור רגע מול הראי ולהתבונן.

מקס מארה

מפתיע אותי בכל פעם מחדש לראות איך נשים רבות בעמדות מפתח ייצוגיות, בעלות הישגים מוכחים בתחומי העסקים והאקדמיה, נופלות בפח בכל מה שנוגע להופעתן.
רובן, בהכללה גסה, חוץ מאלה שלא, טועות לחשוב בשני כיוונים שונים: בכיוון הראשון ניצבות אלה שויתרו מראש על הניסיון לשוות לעצמן מראה מטופח והן מתנהלות ברישול חיצוני מביך ביחס לתפקידן המלוטש. בכיוון השני מטופפות להן על עקבים גבוהים אלה שמשקיעות, אבל בכיוון שהוא ההיפך מטובתן.

מדובר בנשים סופר אינטלגנטיות ומוכשרות ביותר שסובלות מבורות בתחום בו אין להן מושג ולרוב גם לא מודלים לחיקוי והשראה. גרוע מכך, חלקן ספג מהסביבה מסר סמוי או גלוי, בו השקעה בהופעה חיצונית משולה לרדידות מחשבתית והן מעולם לא הרשו לעצמן לבזבז זמן מול המראה והארון. בצרפת זה לא היה קורה אבל אנחנו חיים בישראל, יונקים מורשת של הישרדות ותקומה, ובהעדר קודים ברורים של לבוש, גם נשות הקריירה, מתבלבלות בכל הנוגע להופעה ייצוגית שתשרת אותן היטב.

לרוב מדובר בנשים שיופי וסגנון לא מעניינים אותן במיוחד ויש להן די ביטחון שלא נסמך על האטרקטיביות החיצונית שלהן. עם השנים, ההזנחה הופכת מושרשת, הרעננות הטבעית דהתה ואת מקומה תפסה הדחקה עמוקה המגולמת במראה ה”הרגע התעוררתי וזרקתי על עצמי את הבגד הראשון שהיה מונח בערימה”.
בקבוצה השנייה ניצבות, עדיין חטובות, נשים שבורכו ביופי וגזרה שהשתמרו היטב. אלה נשים שתמיד היו צריכות להוכיח שהן לא רק יפות. הישגיהן המרשימים הן הוכחה ניצחת לכך. רק מה? עכשיו, כשהן במחצית חייהן ומתהדרות בשורת הישגים, הן נאחזות שלא בטובתן בהרגלים ישנים כמו בגדים צמודים מדי, חשופים או שקופים.
כולן אגב, גם המדחיקות וגם הנאחזות, יודעות עמוק בתוכן שהן חיות בחברה גברית שתמיד תשפוט אותן קודם כל על פי הופעתן החיצונית, יהיו הישגיהן אשר יהיו.

בסוף שנות ה70 הוציא ג’ון מולוי, גורו אופנת נשות העסקים האמריקאי את הספר “לבוש הנשים להצלחה” וקבע כמה כללי יסוד. אחד מהם היה: “ככל שהמנהלת סקסית יותר, כך יש בידה פחות סמכות” וסיכם את התורה כולה ב3 השגיאות הנפוצות שנשים עושות:

  1. הן מניחות לצוי האופנה להשפיע עליהן.
  2. הן רואות עצמן כאוביקט מיני.
  3. הבגדים שהן בוחרות משקפים את הרקע ממנו באו.

מולוי טען אז את מה שרלבנטי גם היום: הדרך להתגבר על השגיאות היא לבחור את הבגדים על פי כללים ברורים. הוא הזהיר את קוראותיו ממעצבי אופנה חמדנים שרוצים לעשות קופה על גבן של נשים תועות וטען שהשקעה בבגדים איכותיים וקלאסיים תשא פירות. “בגדים שמסגירים רקע חברתי כלכלי נמוך הם מעכבי קידום” פסק. בין הכללים שקבע, בלטו ההמלצות ללבוש בגדים בגזרות מחויטות קלות, קרובות לגוף אך לא צמודות מדי בגווני אפור, חום או כחול, חולצות בגוון עדין מנוגד, להעדיף חומרים טבעיים כמו צמר, פישתן, כותנה ומשי ולהקפיד על תחזוקה שוטפת של נעליים נוחות במצב טוב, מניקור, שורשי שיער מטופלים ולהמנע מללבוש בגדים חושפניים ואקסטרווגנטיים. כל אלה לא ישרתו אשה שרוצה שיקחו אותה ברצינות.
בשלל תמונות מתצוגות הסתיו -חורף הקרוב יש הצעות לבוש העונות על אותם כללים שמעולם לא אבד עליהם הקלח בתוספת זריקת צבע מעניינת.

מרק ג’ייקובס ודיאן פון פרסטנברג

את מקומם של הגוונים הצפויים, תופסים הפעם גוונים מאירי עיניים שימנעו מהנשים, בין אם הן מאחורי דלפק הקבלה או ספונות במשרדים פינתיים, להבלע בים החליפות האפורות.

פיליפ לים ו-DKNY

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן