עסקים קטנים הם פלטפורמה נהדרת לתפוס איתה טרמפ כל הדרך אל הפוליטיקה. יש בהם את כל המרכיבים הדרושים להפעלת שריר הלב. זו הסיבה כנראה שמרבים לנפנף בהם באימונים אך מתנערים מהם לעת קרב.
מאז שיצאנו לחופשי, התרגלנו להתעורר מדי בוקר אל טבלת מדדים מאיימת שכוללת נדבקים חדשים, חולים, מונשמים, מובטלים ועסקים המועמדים לסגירה. המנטרות מוכרות היטב: בריאות וכלכלה מעורבבות ותלויות זו בזו, עסקים קטנים הם החמצן של המדינה, מקור התעסוקה הגדול ביותר, 95% מהעסקים הם עסקים קטנים וכו’ וכו’.
זו הסיבה שהשיח המרכזי בתקופת הסגר התמקד בצורך להעמיד סיוע כלכלי יוצא דופן, ובדרכים בהן הממשלה מתכוונת לחלץ את העסקים שנקלעו למצוקה. כולם דיברו על העצמאיים, המפרנסים היחידים, המעסיקים הקטנים ששילחו את חמשת העובדים לחל”ת והמשפחות שנותרו ללא פרנסה. הרבה יותר קל להיכנס ללב של העם כשאתה מדבר על בעלת חנות שמתקשה לשלם שכירות, מאשר על בעל הרשת שמעסיק אלפים כמוה. תשאלו את הראל ויזל ואבי שמחון.
מי שיודע את זה הכי טוב הוא כמובן ראש הממשלה שמיהר להכריז על העמדת תקציב חסר תקדים של כ 80 מיליארד ש”ח לשיקומה של הכלכלה, כאשר לפחות 60 מיליארד מהם מכוונים לסייע לעסקים קטנים באמצעות קרן קורונה, הכינוי החדש לקרן להלוואות בערבות מדינה, זו שפעם קראו לה קרן תבור.
השמות עודכנו, הפרינציפ נשאר אותו דבר: הרבה כסף בהבטחות, מעט מאוד ממנו בצ’קים. מילים הן בחינם.
על פי נתוני משרד הכלכלה כ 70,000 עסקים נתונים בסכנת סגירה, 66,000 הגישו בקשות לקבל הלוואה, סך ההלוואות שאושרו, כ 13.5 מיליארד ש”ח.
גם CO.CO הגישה לפני שבוע בקשה לקבל הלוואה כזו. לא משהו גרנדיוזי, 250,000 ש”ח. שיהיה ליתר בטחון, אם חלילה נחזור לסגר, יואטו המכירות, ונצטרך לממן את המשך הפיתוח והרכש לעונה הבאה.
אתמול קיבלנו מייל מהבנק שלצערו הבקשה סורבה. לא נקבל את ההלוואה.
“הזוי” אמרה לי אחת השותפות שצלצלה שעה לאחר מכן להתעניין בשלומנו.
“צפוי” עניתי לה.
“אם אשקיע עוד 10,000 ש”ח זה יעזור?”
“בודאי”, עניתי, “אבל רק אם את חושבת שתנצלי אותם כדי לחדש את המלתחה”.
מאז שחזרנו לעבוד פתחנו 2 שואורומים חדשים בשוהם ובמיתר, עוד אחד יפתח באשקלון ושניים נוספים בבישול ארוך. המכירות דומות לאלו במאי ויוני שנה שעברה, מכירות האתר הוכפלו, כך שכל הסימנים מראים שיש סיכוי סביר שנצלח את הזמנים הקשים האלו בטוב. אפילו טוב מאוד.
אבל כל אלו כנראה מתגמדים לנוכח הכתבות המרובות על ענף האופנה המתרסק והמעצבים שסוגרים חנויות, נאבקים על קיומם ולעתים אף נפרדים ממפעל חייהם.
CO.CO אינה מפעל חיים. היא נסיון כלכלי זהיר, מיזם חברתי שמציע מודל שונה, חדשני, יש שיאמרו נאיבי, להתנהלות עסקית בין מותג ללקוחותיו.
אם לקיים מותג אופנה עצמאי זה אתגר גדול בימי קורונה, הרי שלקיים מותג אופנה חברתי שמחשק את עצמו בשלל ערכים מכל צדדיו ומאחוריו, זה אתגר ענק, ומסוכן בעיקר ליזמים. וזה כנראה מה שעמד לנגד עיניו של הבנק כשסירב לבקשתנו לקבל הלוואת קורונה. לבנק נוח יותר כנראה להלוות את הכסף של כולנו לדנקנר, תשובה, או פישמן. הפוטנציאל מסנוור, הגודל מהפנט, ההתחככות וקשרי ההון שלטון מפתים ומהווים פיצוי מה על ההפסדים-על-חשבון-הציבור לכשיגיעו בעת תספורת.
בחודש וחצי מאז חזרנו לעבוד השקיעו השותפות מעל 120,000 ש”ח. בשנת 2019 הן השקיעו 1,250,000 ש”ח, (וקיבלו בחזרה מעל ומעבר). את הכסף הדרוש לצמיחה נמשיך לגייס במימון המונים מהשותפות בעסק הקטן שלנו.
CO.CO לא תהיה אחד מ 70,000 העסקים שיסגרו.
והיא גם לא תפנה שוב בבקשה לקבל הלוואה בערבות מדינה.
את הפטנט של דיבורים לחוד ומעשים לחוד, אף פעם לא הפנמנו כמו שצריך.
blog
קבלי את הבלוג ועוד הפתעות אליך למייל
הרשמי לעדכוניםשנה טובה
המתחזים – סרט הבלהות של CO.CO
דיווח שותפות רבעון ראשון 2022
פברואר האיום
חדש בחנותלחנות
סריג MUFFIN צדף
סריג MUFFIN שחור
ג’קט DIVA שחור
חולצה SOUL 25 מוקה
חולצה SOUL 25 אספרסו
חולצה SOUL 25 שחור
מכנסיים BODY 25 מוקה
מכנסיים BODY 25 אספרסו