Be part of what you wear
התחזית לקיץ: הפוקוס עובר למותניים. שירה ברויאר ליקטה מבחר דוגמאות ממסלולי התצוגות בפריז מילאנו וניו יורק.
תחזית על קצה המזלג לקראת הצפוי באופנת האביב: אלכסנדר וואנג, נער הזהב של עולם האופנה סיפר לעיתונאים שאת הקולקציה שלו לאביב הוא עיצב בהשראת סניקרס! מיוצ’יה פראדה לעומתו, התראיינה לתקשורת בהכריזה שהקולקציה שלה עוסקת בברוקד . ב-30 סוגים שונים של ברוקד ליתר דיוק! ובצורך לשמר ולהתאים את מלאכת היד של העולם הישן לקצב החיים המודרני .
בתצוגה של בית ולנטינו, הפליאו המעצבים מריה גרציה צ’יורי ופייר פאולו פיצ’יולי לעצב אוסף שמלות חלומיות מבדי תחרה ושיפון מעודנים מקושטים רקמות וחרוזים בעוד שאיזבל מארנט, נתנה כרגיל את הכיוון שלה: קולי וצעיר בשמלות מיני ומערכות לבוש המועשרות בגדילים וחבלים, בדי תחרה גסה ובעיבודים במראה גולמי וטבעי.
אבל ! את הפוקוס המרכזי לקיץ תופסות המותניים.
כן, זו היא שעתן היפה של בעלות הטליה, הגזרה הצרה במותניים ושל כל מי שיכולה להרשות לעצמה ללבוש חולצה בתוך חצאית או מכנסיים ולהדק את החגורה היטב למותן כמו במראות היפהיפיים שהעלה למסלול מייקל קורס. באותה מידה, זו עלולה להיות אחת העונות המתסכלות לנשים רבות. אבל! גם קורס וגם מיוצ’יה וגם מעצבי ולנטינו ושאר הקולגות, מודעים מן הסתם לרגישות הרבה של נשים בנוגע להיקף מותניהן. ולכן, מה משמח לגלות, שרבים מהם הרחיבו את חגורת המותן הקלאסית בגזרות השמלות והחצאיות לכדי חגורה רחבה יחסית. כזו שאורזת יפה את האיזור ומאפשרת להחמיא לצללית ולהתאימה למגוון נשים גדול יותר. חלקם אף הגדיל את מגוון האפשרויות והחזיר את השמלות בעלות קו המותן הרפוי שלא נראו כאן מאז שנות התשעים. בעצם פעולת ההרחבה של קו המותן, מקו צר לכדי חגורה רחבה שנמוכה מעט מקו המותן הטבעי, שממנה נפרש שפע של בד בחצאית או שמלה, יש הקלה. יותר נשים יוכלו כך להנות מאופנת האביב המנשבת לכיווננו ברמזים קלים של הבטחה.
גם אני הייתי רוצה לראות נשים נורמליות מציגות את הבגדים שלכם-שלנו.לדעתי זה יוצר הזדהות גבוהה יותר עם הדגמים והמותג כי “זה בשבילי” “חשבו עליי”…
שירה תודה על תגובתך,אני מסכימה עם מה שכתבת , אך בנוסף אני מרגישה חובה לשחרר את עצמינו מהמודל הרזה מאד לטעמי כמו שמוצג כי הדוגמניות הצרפיות.
אני מאד שמחה שנחשפתי לחנות שלכן , אני רוכשת שם בגדים עבורי , והמלצתי לחברות , והדבר החשוב שאני מרגישה שבגילי 57 ובמידה 42 אני לא צריכה להדחף לתוך הבגדים , אלא להרגיש טוב ונוח ובמחירים ממש סבירים.. וכן הייתי שמחה לראות נשים במידות 40-44 למשל לדגמן את הבגדים, זה יותר מציאותי לגבי מה שאתן מחזיקות בחנות וזה יותר אנושי . בנוסף לכך שלנשים אמהות יש לדעתי תפקיד לשנות את מודל הרזון עבור הדור הבא. תודה רבה על ההזדמנות
אני רוצה לתרום את נקודת המבט הפראקטית של אחורי הקלעים של עולם האופנה. כשמצלמים יש רק דגם אחד במידה הקטנה ביותר וביום צילומים אחד מצלמים עשרות דגמים במשך שעות ארוכות. מי שיכולה לעמוד בדרישות המורכבות האלה היא דוגמנית מקצועית מן הסתם. שמחות שאתן אוהבות את הבגדים למרות הכל