לא עוד. לא באביב הזה. השנה לא תשרפי בלהט אור הניאון של תא ההלבשה, מנסה להדחס לבגד ים מהפנטזיות. הפעם תעשי זאת מול המראה הפרטית שלך, בבית. מאת: נילי לנדסמן.

נילי לנדסמן. לא עוד חוויות קשות בתא המדידה. צילום: דן חיימוביץ’.

אני זוכרת היטב את הדרך לגיהנום. עברתי בה מדי קיץ, במשך שנים. מחלקת בגדי הים של המשביר לצרכן. הם היו תלויים, צפופים ודחוקים, בגדי הים בכל הדגמים של כל המעצבים, כולל האוברזונים הכי פלרטטנים והפלפלים המגה-בימבואים.

הדוגמניות הכי שוות ניראו מתמתחות על גבי התוויות, בבטן מתחת לצלעות. ואילו אני, בחדר ההלבשה הזעיר, מול מראה משולשת בוהקת באור ניאון רצחני, מתפתלת, שואבת, מצמצמת, מנסה להתעלם מכל מה שמבדיל ביני לבין ההיא על התווית.

אז הנה הבשורה: רגע האמת הקשה הזה בתא המדידה מול המראה כבר לא הכרחי. אם מדדת את בגד הים מהשנה שעברה, שיש מצב שזוהי לו העונה השלישית, ואת מבינה שעליכם להפרד כידידים, זה לא אומר שהסיוט שדחית שלוש שנים מחכה לך שוב.

והרי את יודעת מה את רוצה. למשל, לבחור מה שבא לך ונראה לך מתאים, ולא מה שנדמה לך שהמוכרת, הצעירה מכדי להבין או הדודה הרחומה אך נטולת הסנטימנים – סבורות שיהלום את גילך ומעמדך. את רוצה לעמוד בבגד הים מול המראה בנחת, בלי להתחרות עליה עם בנות 16 מוצקות ירכיים שלא מתחילות להבין מה הבעיה שלך.

אוף, לא באביב הזה! הפעם, בנחת ובשקט, בינך לבין עצמך, בקצב שלך, בביתך. קליק אחד ותוכלי לייצר חויה מתקנת. בתנאים הדרושים כדי ליישב את הפער, שרק גדל והולך, בין הפטנזיה השזופה והדקיקה למציאות, בעולם שמחוץ לפילטרים המרככים.

זאת לא חייבת להיות דרמה גדולה, ובטח שלא סיוט.
מול המראה הישנה והאוהבת, בלויית חברה טובה (הכי טובה). את ובגד הים שלך שהגיע עם שליחות, מודדת בשיא האלגנטיות, הרוגע והפשטות.