מאז שסיימתי לעבוד בארגונים גדולים ובינלאומיים אני חשה חובה להחכים את עצמי בעצמי.
כן כן, העצמאות מחייבת. אבל העצלות מנצחת. וכך התמכרתי להשכלה החינאמית שהרשת מספקת בשפע, ומצאתי עצמי שואלת: מי ביקש?
מקור.
יתרונם של הארגונים הגדולים הוא בכך שמישהו שם דואג לייצר לעובדים שלל פעילויות שנוחתות ביומן מעצמן ומחייבות נוכחות, החל מיום גיבוש ציוותי ועד לכנסים מקצועיים. המינון הוא לרוב 20% שטויות, 50% פאן ו 30% הרצאות מחכימות.
לעובדת מן השורה שכמותי, ששרדה בגבורה יום חלוץ בודד בשדה עם ירון בכתה ז’, (על מה אפשר לדבר בגיל 13 עם בנים יום שלם??), ימי הגיבוש, בהם נאלצנו להעביר מקל בלי לגעת בקווים היו בבחינת שיממון הכרחי ולא עוררו בי את התובנות המצופות שמטרתן להדגים כמה חשוב לחשוב מחוץ לקופסא. (הרי ציפו ממני קודם להיכנס לקופסא ואין מצב שבחורה כמוני לוחצת את עצמה לקרטון תנובה בהתנדבות).
אפיזודות הפאן הזכירו לי את המנהג בקיבוץ לחגוג את יום החברה, בו שלחו את כל הנשים לבלות בבית קפה, לקבל עצות טיפוח ויופי ותצוגת אופנה בתל אביב והבנים נשארו לעבוד בבתי הילדים ולבשל בחדר האוכל. (אילו עצות טיפוח? תחליפי כרומוזומים? תשפילי מבט בעצלתיים? שימי אודם ורימל בצאתך לעבוד ברפת?)
וכך בטבעיות, מצאתי את סיפוקי בחלק האחרון שבו מחשיכים מעט את האולם, מאפשרים לכולם לעצום עיניים, להרגע, לנוח מכל הפאן הזה ולהנות ממרצה אורח שמפזם שקפים בשצף. הגראפים, המספרים וכל המינימאליזם האסתטי המעוצב, עשו לי את זה.
אך מאז שהוצאתי עצמי לעצמאות נגזר עלי לאשר לבדי את השתתפותי בכנסים או ארועים, גרוע מכך – לחפש אחריהם במו ידי, או הכי קשה – ליזום אותם. כן כן, העצמאות מחייבת. אבל העצלות מנצחת. וכך התמכרתי להשכלה החינאמית שהרשת מספקת בשפע. השבוע באחד משיטוטי הבוקר הוירטואלים שלי, נתקלתי בכותרת הזו (בנות, יש פואנטה בסוף! לא להתייאש ולנטוש אותי למדור מניקור פדיקור).
“בזן גייסה אג”ח בהיקף 270 מיליון ש”ח, נרשמו ביקושי יתר של חצי מיליארד בתשואה של 6.5%. החברה ניצלה ברגע האחרון מהערת עסק חי” (הייתי מצרפת לכאן את הקישור אם אפשר היה לסמוך עליכם שתחזרו לקרוא אותי).
ואני, שלא יצאתי ליום החברה, שהצטיינתי בלימודי האופנה בעיקר בחישובי פריסות בדים לפי אורך שולחן וכמות חלוקים שיש לגזור, רוצה להבין:
ביקושי יתר זה אומר שמישהו ממש ביקש נכון? הרבה מישהוים לא? והערת עסק חי, לימדה אותי חברתי המשפטנית חנהלה, ניתנת לעסק שיש חשש גדול ליכולתו לשרוד, לשלם או לעמוד בהתחייבויות שלו. אז מי ביקש? מי נורא רצה להלוות את הכסף שלו דווקא לחברה שהשיגה תשואה שלילית של 45% במשך שש שנים? והאם תשואה שלילית זה כמו הפסד חיובי?(כי תשואה שלילית זה אומר הפסד של כמעט חצי מהכסף, רק בעברית מכובסת). אז מי ביקש? שרה? אריה? רינה? המעסיק של שרה? המנכ”ל של אריה? או הבנק שמנהל את הכסף של שרה ורינה ולא נעים לו מעידן עופר הבעלים של בזן? או שהבנק מקווה לעשות איזה סיבוב ולהרוויח מעולה, כי זו הלוואה ממש מסוכנת ובגלל זה בזן הבטיחו תשואה של 6.5% במקום 2.5% שמקבלים על אג”ח של חברה דומה כמו חברת פז? אולי דווקא קרן הפנסיה של אריה ורינה התעקשה להלוות לבזן את הכסף של אריה ורינה כדי שעם קצת מזל היא תוכל להראות ביצועים יותר טובים מהקרנות המתחרות שלה ואז לשכנע המון רינות ושרות להעביר את הכסף שצריך לפרנס אותן בכל שנות הפנסיה הארוכות שמתחילות היום מוקדם מאוד ומסתיימות בקושי מאוחר מאוד, כסף שתנהל אותה קרן פנסיה נועזת ששיחקה אותה? (ואם הקרן תפסיד ממילא ההנהלה תתרץ את זה במצב השוק והדירקטוריון יאשר את תוספות השכר).
שרה, אריה, רינה,
החברה הזו, בתי הזיקוק חיפה, שייכת לחברה לישראל, ששייכת לעידן עופר ולחברת פטרוכימים ששייכת לדייויד פדרמן, והם צברו נכסים או ירשו, או קיבלו אותם כמעט במתנה ממדינת ישראל. הם לא חברים שלכם מהכיתה, אני לא יצאתי איתם ליום חלוץ בודד בשדה (אם כי במחשבה שניה…הממממ…היה כדאי?…טוב, לא חשוב, הסטוריה) ולא כל כך ברור לי למה “המוסדיים” (שזה הבנקים והקרנות, וחברות הביטוח, בקיצור – לא את!) כל כך ביקשו להלוות להם את הכסף שלנו. אבל הם לא שאלו אותנו וממילא אנחנו שותקים. התוצאה היא שהחלטות כאלו מתקבלות כל הזמן, לפעמים זה נגמר בכותרת העיתון ולפעמים בבית המשפט כשנוחי מפסיד לאיזה צמד אניגמטיים יותר (וחתיכים הרבה פחות). עכשיו יותר מתמיד, נראה שכולנו צריכים להתחיל להתאמן בלקבל החלטות לגבי הכסף שלנו. ליזום, להבין סיכונים, לקחת סיכונים ואם רוצים להלוות אותו אז למטרה טובה. כי בינתיים אי קבלת ההחלטות והעדר עצמאות הפעולה התגלו כאסטרטגיה בינונית שהשאירה המון אנשים יותר עניים ואחוז בודד של עשירים שהתעשרו הרבה יותר.
משוחררות, סטיילינג אישי, עצות באיפור ושופינג הורס היום ומחר אצלנו במתחם. ולשותפות – הורס ב 10% נוספים!
blog
קבלי את הבלוג ועוד הפתעות אליך למייל
הרשמי לעדכוניםשנה טובה
המתחזים – סרט הבלהות של CO.CO
דיווח שותפות רבעון ראשון 2022
פברואר האיום
חדש בחנותלחנות
סריג SABINE ירוק
סריג SABINE מרנגו
סריג SABINE מרלו
סריג SABINE שחור
חולצה LANA אבן
חולצה LANA חום
חולצה LANA נייבי
חולצה LANA שחור