מה שאתן חומדות, מה שאתן רוצות, מה שאתן חולמות – שתפו אותנו ואולי נצליח לייצר זאת עבורכן (לפחות חלק)

לפני שבוע חזר בחורי מטיול קסום בהוואי. חלק קטן מהטרק שעשה, מפורסם כנראה ברמת הפחד והסכנה שהיא מנת ההולכים בו. וכך, הדבר הראשון שעשה כדי לשתף אותי בחוויה,היה להראות לי סיקרת סרטונים ביוטיוב שצולמו על ידי ההולכים בשביל (ובשבילים מטורפים עוד יותר) באמצעות מצלמת ראש. מדהים. האמת? מה זה להיות זבוב על הקיר לעומת מצלמת gopro? וכמו כל דבר, הפלגתי במחשבות איך זה יכול להועיל לקו.קו. ובכן, נמצאה הדרך, וכמו שחביב עלינו, ממעוף הכורסא. לו רק היינו יכולות לראות על מה אתן מסתכלות,  ומה אתן צריכות ממה שאתן רואות, ודאי היינו יוצאות כולנו נשכרות.  ועכשיו הזמן. החורף עושה סימנים של רצינות אבל אנחנו כבר עמוק בקיץ הבא, עושות רשימות  מה שחובה שיהיה, מציינות את מה שביקשתן בקיץ הקודם ולא הסתייע בידינו, כותבות במרץ את כל הרעיונות שאנחנו משתוקקות להוציא לפועל וחולמות בהקיץ על מה שרצינו ולא נוכל לעשות בגלל מגבלות הייצור. בכל מקרה, לחלום בדד זה הרבה פחות מהנה מאשר לפנטז בפרהסיה. וכך, לקראת הקיץ שעוד יבוא, פנינו לכמה שותפות יקרות, חברות בעלות טעם או מכרות שמרבות לשוטט באתרי האופנה, וביקשנו מהן לשלוח לנו את אוסף התשוקות שלהן לקיץ הבא. התשוקות הללו, אמרנו להן, צריכות לכלול תמונות עם הסברים ולינק לאתר ממנו נלקחו, כדי שנוכל ללוות אותן בשיטוט במרחבי הרשת, ולהבין מה הן חומדות, מה פותח להן את התאבון, מה הן צריכות.

כידוע רעיונות ובגדים אלה שני דברים שהעולם איננו חסר. גם אנחנו. רעיונות יש לנו למכביר, אלא שהתהליך המעניין יותר הוא דווקא הצימצום. הוויתור על אחדים והסתפקות במועטים. הדרך הארוכה, שבסופה אפשר לראות איך מפזורת עיצובים רחבה, מזקקים קולקציה של פריטים שמתמצתת את מה שצריך באמת, היא מסע מאתגר שהופך מענג ככל שרב הנסיון. כמו חידה בלשית מתוחכמת לבלש המסוקס המנוסה (דאלגליש, לות’ר, הארדי, העיקר שיהיה אנגלי). בין אם נקודת המוצא היא נושאי השראה לעונה הבאה, מחקר מעמיק או הימור על הטרנדים שעתידים לכבוש את השוק, מרתק התהליך שבו מתכנסים כל אלה לאוסף מלוכד.

מעצבת מוכשרת אחת שהאצתי בה לנצל את פלטפורמת ההצבעות שלנו ולקבל משוב מהקהל על עיצוביה, התחלחלה והסבירה: בקושי עם עצמי אני מסכימה מה נכון לעשות, אז עוד לשמוע דעות של אחרים? אפשר להבין אותה, אבל מנגד, מה שמענין אותנו הוא דווקא ריבוי הדעות. מסקרן אותנו האם בסופו של דבר, כמו במחיאות כפיים אחרי קונצרט, הן יתכנסו לקצב אחיד וטעם משותף, או שריבוי הקולות ייצר קקפוניה פרועה?

בחברות גדולות נהוג לכנס קבוצות מיקוד של לקוחות או מתעניינות ולברר את עמדתן לגבי סוגיות שונות. נציגי החברה עומדים חסויים מאחורי זכוכית אטומה, וכמו אותם בלשים מחכים לראות אם הנחקר יישבר ויודה באשמה. אותנו משמח דווקא לשמוע פחות ולראות יותר. תמונות, כמו מספרים, הן דבר מוגדר היטב שקל להתייחס אליו בקבוצה. כשכולן רואות את אותו דבר, יש פחות מקום לוויכוח והרבה יותר ברור המכנה המשותף. זה בסדר לשלוח לנו שמלה של אלמביקה, לא נעתיק אותה כי רק אלמביקה יכולה לעשות אלמביקה כמו שצריך. זה גם בסדר שישלחו לנו צילום חולצה של ג’י קרו, ויקטור, או רולף. לא נעתיק אותה כי ממילא בסופו של דבר הבגד והקולקציה של כל מותג היא סך הטעמים, האפשרויות, חומרי הגלם וכושר האילתור של הפועלים בו. אנחנו מאוד שמחות לקחת את המשחק הדמוקרטי שמאפשרת הפלטפורמה האינטרנטית,  לאסוף טעמים ורעיונות שונים, להוסיף, לקצץ, לתבל ולרקוח מהם את התבשיל שלנו, האוסף הבא של קו.קו.

סנוניות ראשונות שנחתו אצלנו במחשב נראות מבטיחות מאוד. אם גם אתן רוצות לקחת חלק ולהציע תובנות, או מראות, או פרטים שתשמחו לראותם בקיץ הבא, אתן מוזמנות לשלוח אותם לכאן

אל דאגה, זה לא מבחן בטעם, לא תצטרכו להפוך מפסיכולוגית למעצבת, ולא תתבקשו להציע פרשנות מאויירת לדגמים ששלחתן. את זה אנחנו נעשה, נעצב מחדש, נשכלל את חומרי הגלם, מקורות הייצור ונתוני הפתיחה, ונעלה להצבעה באתר. מה שכן, זו בהחלט קריאה לכולן להשתתף במעשה היצירה ולנצל את זכותכן להשפיע על מראה הקולקציה. ותזכרו שבסוף אתן עוד עשויות לזכות באחד הדגמים במתנה.