צילום: Ble.

לפני כחודש התארחה אצלנו במתחם שירה שחם היזמית של “בר לחם”, השכנים מלמטה. אחד הסיפורים היה על תחילת הדרך, כשדגן, בעלה, האופה המדופלם התחיל בפיתוח הקונצפט במטבח. בעוד המאפיה כחנות מסחרית עדיין היתה בחיתוליה, לא מוכרת, נטולת קהל אוהדים, מה שהניב כמובן מכירות מינימאליות, הנסיונות במטבח הולידו כמויות מסחריות של לחם ומאפים, והשאלה היתה כמובן מה עושים עם כל הטוב הזה שעדיין לא פגש את אוהביו.

הדבר הנכון ביותר כמובן היה לייצר פחות. אם אתה יכול למכור רק 10 לחמניות, תייצר רק 10 לחמניות. אלא שזו בדיוק היתה הבעיה. אפייה מקצועית היא כנראה לא תחרות קישוט עוגות של מי מקבל הכי הרבה לייקים וגם לא פעילות בגן מי קלע את החלה הכי יפה. על מנת לפתח מוצר טוב ואיכותי בתהליך מסחרי, צריך לייצר כמות מינימאלית באופן תעשייתי. גם אם מדובר במוצר בוטיק. ועד שנבנה שוק הלקוחות שמתאהב בסל המוצרים המותאם לו, עוברים הרבה ביצים וקילוגרמים של קמח בסעיף ההוצאות, חודשים ואף שנים לפני שהם מככבים בשורת ההכנסות.

פתאום הבנתי שאופנה זה כמו אפיה. כולם יכולים לעשות את זה באופן עצמאי. לתפור שמלה מדהימה אחת, לייצר חצאית הורסת עם טופ קטן סוף. אבל כדי לייצר סל מוצרים טוב ואיכותי בתהליך מסחרי, אין מנוס מייצור כמות מינימום באופן תעשייתי. גם אצלנו עוברים הרבה מטרים של בד וגזרות נסיוניות בדרך אל הקולקציה המדוייקת שהולכת ונבנית יחד עם קהל הלקוחות. וכמו במאפיה, הם עוברים בסעיף ההוצאות הרבה לפני שהם חוזרים בשורת ההכנסות. אז מה עושים עם כל הטוב הזה שעדיין לא נחשף לקהל אוהבות רחב דיו? פותחים את החנות בסוף השבוע ונותנים באהבה. נותנים למי שמוכנה לכתת רגליים או מכונית, כל הדרך בואך קהילת סלוניקי 7 קומה ב’. נותנים למי שהגיעה לקנות, לתמוך, להצביע, להראות לחברה את המקום הזה, שאכן אין כמוהו עדיין (בכל העולם), אבל למרות החדשנות, נוהג אחריות פיננסית מתוך ראיה עתידית. ונותנים הרבה יותר לכל 110 השותפות שהבינו שהדרך אל הקולקציה המדוייקת ואל ההכנסות, ובודאי אל הרווחים, רצופה בהוצאות ואנחנו עושות את כל המאמצים לגמול לה בבוא היום בנחת ההכנסות.

אז בסוף השבוע הקרוב ניפרד מנסיונות האפייה שקלעו פחות לטעם הקהל. לקוחות שיקנו מעל 700 ש”ח יקבלו פריט נוסף במתנה. שותפות, בין אם השקיעו 1000 ש”ח או 20,000 ש”ח יוכלו לקבל פריט נוסף על קניה מעל 500 ש”ח בלבד.

למה אנחנו לא שומרות לעונה הבאה? פשוט מאוד. אנחנו רוצות לחדש, ולהרחיב את הסל ולגעת כמעט בכל אחת שהביעה רצון, ולצורך זה צריך לפנות מקום ולייצר מימון.

מכיוון שבינתיים אף טייקון לא הצטרף אלינו כשותף אסטרטגי והכריז שהוא פותח 50 סניפים עד סוף 2014 (למרות שהפוטנציאל של רשת אופנה מצליחה הוא של מאות מיליוני ש”ח רק בארץ!), הבנו שכדי להמשיך ולקיים את החזון הכלכלי חברתי שלנו, צריך לנצח במשחק שיש לו כללים פשוטים:

1. צריך להמשיך לשחק. כל הזמן, בלי הפסקות. בחדוות משחק אמיתית.
2. צריך לשחק פתוח – היריבות העיקריות שלנו הן הציניות והספקנות ואין לנו את הפריוילגיה להיכשל
3. צריך לדייק ולהבקיע. על מנת שיתקיים כלל מספר אחד.

אז איך נגיד את זה? מסי תיזהר, אנחנו שחקניות נשמה, בכושר פראי ומה-זה-באנו-לנצח.