סטארטאפ בן שלוש הוא כבר לא ילד. מחד יש לו מספיק הסטוריה כדי ללמוד ממנה לקראת העתיד, ומאידך הדרך מספיק סלולה כדי שאפשר יהיה להפסיק ללכת ולהתחיל לרוץ.

אז מה עושים אחרת? הרבה דברים. למשל, בעוד כעשרה ימים מתקיימת מכירה ביתית משותפת של המיזם המקסים POP IN אותה אוצרת המלבישה האולטימטיבית שלי גרוס. מכירות ביתיות לא תואמות את התפישה הקהילתית של CO.CO ולכן מעולם לא השתתפנו במכירה שכזו. אנחנו פחות בעניין של ארועים חד פעמיים ויותר בקטע של יחסים לטווח ארוך.
הפעם, לראשונה, נחרוג ממנהגנו ונשתתף בשמחה בארוע. ראשית כי המיזם ראוי ומציע מודל עסקי מעניין. שנית, האוצרת והיזמיות מקצועניות ונחמדות. וזה כידוע הבסיס לכל שיתופי הפעולה שלנו. שלישית, הפנייה אלינו היא תעודת כבוד למוצר, לקולקציה. כמו בשבוע האופנה שהיה, הוזמנו לשם בגלל איכות העיצוב והקולקציה. למי שלא רכש עדיין או ביקר במתחם, נדמה שיש פה בעיקר סט ערכים חברתי ואג’נדה שלא היו מביישים אפילו את קרן ביל ומלינדה גייטס, אבל כדי לקיים אותם צריך מוצר יוצא מן הכלל, שיאפשר ללקוחות רבים להתחבר למותג ולרעיון. אנחנו כנראה לא מדברות על זה מספיק, אבל כן, הבגדים של CO.CO ממש יפים, אם לשפוט על פי מספר הדגמים שביקשה המלבישה.

הסיבה הנוספת היא ששנת 2016 תוקדש לפיתוח הזרוע הארוכה של המודל הקהילתי והרחבת החשיפה של CO.CO לקהל הרחב. בעצם מדובר ב”איך” שבחרנו, כדרך להגשים את החזון ולהוציא את ה”למה” לפועל. הרעיון הוא לאפשר לשותפות שלנו לקחת חלק בפעילות המותג ולפתוח נקודת ממשק עם המותג, במקומות שונים ברחבי הארץ. זה יכול לקרות כחנות שכונתית נעימה, או כחנות ביתית בבית שפנוי להכיל את הקולקציה. הרעיון הוא לשכפל את החוויה המוכרת מהמתחם שלנו בקהילת סלוניקי, למקומות נוספים. הקונספט של בית הקפה לבגדים, שמעודד דיאלוג פתוח עם הלקוחות, מחויבות הדדית ותרומה הדדית בין הלקוחות, השותפות והקהילה, הוא העניין. מי שתרצה תוכל לקיים סלון תרבותי אזורי, אחרת תבחר לקדם יוצרים מקומיים והשלישית תעדיף לשמש כשואו רום שמאפשר מדידה בלבד וקניה אונליין בסביבה בטוחה יותר. הדרכים מגוונות, המהות אחת: מודל כלכלי חדש, שמאפשר לצרכן לקחת חלק בהצלחה ולהחזיר לקהילה. אנחנו מספקות את הפלטפורמה, את הקולקציה, את השיווק, היח”צ וכל מה שצריך. השגרירה שלנו צריכה להביא את יכולותיה, חברותיה והתשוקה להיות שותפה למשהו חדשני, מלהיב,  שגדול מסך חלקיו.

קשה לנחש מה מכל הרעיונות החדשים יצליח יותר ומה פחות. בדבר אחד אין ספק: כלכלת הצריכה וחוויית הקנייה המקובלת כיום זקוקה לרענון. השיטה שהפכה את הלקוחות ללהקת עורבים המשחרים לסייל, פשטה את הרגל. כמו הריבית – כמה אפשר לרדת מתחת לאפס? אפשר להביא עוד כמה מותגים מחו”ל, להשתלט על עוד כמה מאות מטרים בקניון, ולהוריד את איכות המוצר כדי להוזיל יותר את המחיר. אבל שום דבר מזה לא יאפשר לצרכנים לשפר את מצבם הכלכלי, לצמצם את הנזק העצום שגורמת התעשייה, ובעיקר לייצר אופק ועתיד כלכלי יציב וטוב יותר לרבבות, לא רק ליחידים.

הניסיון הראשון שלנו יוצא לדרך, עם שותפה נמרצת שהרימה את הכפפה,  נספר לכן עליו לכשיבשיל. אבל אתן, אם אתן מקצועניות ונחמדות, אם אתן אוהבות אופנה, אם יש לכן עוד הרבה חברות שאוהבות אופנה, אם אתן רוצות להפוך תחביב למקצוע, אם קוסם לכן לקחת חלק ולהיות גורם פעיל בחיי הקהילה, מוזמנות לפנות אלינו!