לדן שארפ, מעצב שיער ניו-יורקי של כוכבים הוליוודיים יש כמה טיפים מנצחים לשיפור מיידי של ההופעה. שירה ברויאר הזדרזה לרשום אותם עבורינו. רמז: להשקיע בנעליים טובות

יש אנשים שבורכו בסגולה נדירה – לגרום לאחרים להיראות יפים יותר. דן שארפ נולד עם הכישרון הזה. אמריקאי יליד שיקאגו, בן 48 , תושב ניו יורק שעובד למעלה מ-25 שנה כמעצב שיער בהפקות אופנה יוקרתיות. בין היתר, עם צלמים כמו ריצ׳ארד אבדון ואנני ליבוביץ׳ וכוכבים כמו קייט וינסלט ודיוויד בואי. ממש במקרה, הוא גם נשוי לחברתי הטובה דנה מנוסי .
שארפ, כשמו כן הוא, חד ומושחז כסכין. בעל אבחנות חדות ובחירות מדויקות. זה כל הסוד. אף בחירה היא לא על יד, לא בערך. תמיד מדוייקת, בתשומת לב וברוב טעם. מהכרותי רבת השנים אתו נוכחתי לדעת שמי שמצוי מספיק זמן בסביבתו, נראה טוב יותר אחרי זמן מה. בין אם התמזל מזלו לצאת עמו לסיבוב קניות, להפקיר את שיערו למספריים שלו, או סתם לשמוע עצה טובה לשיפור.

תמיד חלמת להיות מעצב שיער?

תמיד אהבתי להתעסק בשיער, כשהייתי בן עשר בשנות ה-70, אמא שלי התחילה לעבוד בקבלה של סלון תסרוקות אופנתי. היא היתה (ועדיין ) יפהפיה, וכל שבוע הגיעה עם תסרוקת אחרת. פעם עם שיער חלק גזור מסביב לפנים כמו סברינה מהמלאכים של צ׳ארלי ופעם עם פרמננט בתסרוקת אפרו כמו של ברברה סטייסטנד ב”כוכב נולד”. זה היה כל כך מגניב שנהייתי אובססיבי בעניין תסרוקות. כשהייתי בן 12 בקייטנת רכיבה על סוסים, מדריכה בשם קנדי, בלונדינית ארוכת שיער, אמרה שהיא חייבת להסתפר והצעתי לספר אותה. אחר כך קיבלתי ממנה פינוקים כמו תוספת קינוח, וקלטתי שאם אספר נשים היטב, אוכל לקבל כל דבר. כשכבר הייתי בן 18 בקולג’, הודעתי להורי שאני פורש והולך ללמוד ספרות. הם סרבו, אבל אני התעקשתי. תוך כדי הלימודים, קצת דיגמנתי, ראיתי ספרים ומאפרים מאושרים מהעבודה שלהם, והחלטתי שגם אני רוצה לעבוד בזה. סיימתי ללמוד, עבדתי חמש שנים במספרה בשיקאגו וכשהרגשתי מספיק בטוח מקצועית, עברתי לניו יורק, בגיל 28.

ניו יורק זה המקום לעבוד בו בתחום שלך.

זה המקום בו הכל קורה, במיוחד בתחום האופנה. יש דרישה לרמת עבודה גבוהה אבל בסופו של דבר למדתי שהכל פוליטיקה. ברור שצריך להיות לך כישרון אבל מה שקובע בסוף זה איך אתה אומר מה למי, איזה קשרים יש לך, מי החברה הסופר מודל שלך, איך אתה נראה , לאן אתה יוצא וכו’… לכל זה אני ממש לא מתגעגע, בשבילי לעבוד במספרה שלי זה להיות במקום כנה ואמיתי וזה הכי חשוב לי.
דנה ואני החלטנו לפתוח את ״דנקה פנקה״ כי רציתי יותר שליטה על הזמן שלי. אחרי 25 שנה של עבודה בהפקות אופנה, רציתי מקום משלי עם לוח זמנים מסודר.

לעבוד עם כוכבים כאלה זה מרגש?

אחד הרגעים המרגשים היה כשעבדתי עם הצלם ריצ׳ארד אבדון, באמצע שנות ה-90. צילמנו את רובין בירד. היא היתה סלבריטי ניו-יורקית מהזן הטראשי ביותר. אני זוכר שחשבתי בזמן הצילומים שזה לא יאומן. רק בניו יורק יכולה להיווצר סיטואציה כה הזויה שריצ׳רד אבדון, הצלם המדהים והאייקוני לתקופתו, מצלם את מלכת הטראש ואני שם , אתם על הסט.

וכמובן צילום השער עם אנני לייבוביץ׳ ל”ואנטי פייר” עם כל הכוכבות של הוליווד,
או לעבוד עם דיוויד בואי כשהקליט אלבום ריאלטי ב – 2003 וצילמו אותו תוך כדי. הוא מדהים, נחמד שאין לתאר ומצחיק בטירוף.
אהבתי גם את התקופה בה עבדתי עם קייט וינסלט. פגשתי בה בצילומים ל”ואנטי פייר” וצילמנו אותה שוב כשהיא בתוך מיכל מים ענק, מיד אחרי שיצא הסרט “טיטאניק”.

מה דעתך על האופן בו נשים מתלבשות בארץ?

הרבה נשים עושות בחירות נכונות, אבל אני רואה בדים גרועים ממש. מורגש כאן חוסר בבגדים בסיסיים טובים.

אמרת לי פעם שתמיד כדאי להוסיף טאץ׳ של רוקנרול להופעה.

תמיד נחמד שיש משהו בלתי צפוי בהופעה. משהו אחד ששובר את המהוגנות הכללית, אדג׳י, מוקצן, לא שייך כביכול, שמראה שאת עדיין מחוברת לצעירה שהיית פעם. סוג של קריצה: למשל אם את לובשת בגד קלאסי עם שפתון בצבע כתום, או עם עגיל מעניין. אבל מומלץ להתרחק מגימיקים.

אפשר לנסח כמה כללים חשובים לשיפור ההופעה?

1. לקנות נעליים איכותיות. על זה אני מבזבז את רוב כספי. חשוב לשים לב לא רק כמה הן יפות, אלה גם כמה הן נוחות, כמה זמן הן שורדות. נעליים תמיד מספרות את הסיפור שלך.
2. לאזן בין גבוה לנמוך, בין יקר וזול. בכל עונה אני קונה תמיד פריט אחד יקר ומשלב אותו עם פריטים פשוטים. למשל העונה קניתי זוג מכנסי כותנה מעולים של דולצ׳ה וגבנה ב-800 דולר ולבשתי אותם עם גופיה פשוטה או טי שירט ישנה. הרגשתי קול לגמרי. אני אף פעם לא אלבש הכל חדש, כי אני אוהב שהבגדים נראים כשייכים לי. כאילו לבשתי אותם כל חיי. אני גם לא אלבש הכל ישן כי זה זרוק מדי .
3. להתלבש בהתאם לגיל שלך . להתבגר ולהבין שמה שלבשת בגיל 20 לא מתאים לך בגיל 40 או 50.
4. לעולם לא ללבוש בגד קטן מדי ולמצוא חייט טוב שעושה תיקונים. עדיף לקנות מידה מעט גדולה, ולתקן מכנסיים או שרוולי ז׳קט ארוכים מדי.
5. להכיר ביתרונותיך וחסרונותיך. אם יש לך רגליים נהדרות, תראי אותן. אם יש לך כתפיים יפות, חשפי אותן.
6. להיות מוכנה להשקיע בעצמך. לשמור על הגזרה, לעשות ספורט, להתלבש בתשומת לב, לסדר את השיער. כל זה דורש מאמץ. ֿיש לי לקוחות שבאות ורוצות תסרוקת שלא מצריכה שום תחזוקה. אני מכיר אולי חמש נשים שיכולות לקום בוקר, לא לעשות כלום ולהראות נהדר. כל השאר, מה לעשות, צריכות לעשות מאמץ קטן כדי להראות טוב יותר אם הן רוצות. לא כולן מוכנות לכך. בשורה התחתונה, הכי חשוב זה איך יוצאים מהבית. כדאי להסתכל במראה ולשים לב. יש קשר ישיר בין איך שאנחנו מרגישים, לאיך שאנחנו נראים ומתקשרים עם אחרים. זה עובר כמסר אם לא נוח לנו עם המראה שלנו.
7. חשוב להיות מעודכן. לשים לב לאנשים ברחוב, בשכונה, בעיר ולקבל מהם השראה. לנסוע, לראות אמנות, לחוות חוויות, אפשר להסתכל על אנשים ולראות, האם החיים מעוררים בהם השראה או שהם סתם שמים על עצמם בגדים.
8. לשים לב לפרטים. תמיד הייתי פריק של פרטים. בשבילי זה העניין.

איפה אתה עובד בימים אלה?

כרגע אני בחופשה משפחתית בארץ. בניו יורק אני מחלק את זמני בין ניהול הסלון שלנו ״דנקה פנקה״ לבין עבודות פרטיות עם לקוחות וי.איי.פי. כמו ליב טיילר, והכי חשוב – אשתי ושתי בנותינו.