אצלנו מקבלים חזרה את כל ההשקעה ועוד עשרה אחוזים. איפה עוד יש חברה כזאת?
בזמן האחרון רבות המצטרפות (והמצטרף) כשותפות, שמבקשות לדעת מתי קו.קו תחלק דיבידנדים. החברה כבר רווחית? הן שואלות, יש לכן תוכנית חלוקת רווחים?
התשובה היא כן וכן.
מה זה דיבידנדים אתן שואלות? כשהחברה צומחת וגדלה, לפעמים היא גם נעשית רווחית יותר, ואז תזרים המזומנים שלה גדל. זאת אומרת שנשאר בקופה יותר כסף ממה שיוצא ממנה, ויותר ממה שצריך בשביל לממן את הפעילות של השנה הקרובה נגיד. בעולם אידיאלי, כאשר זה המצב, חברות רבות מחליטות לא לאגור את הכסף או להשקיע אותו מחדש בחברה, ובמקום זה, לחלק קצת מהעודפים לבעלי המניות. התשלום הזה מכונה דיבידנד. תשואת הדיבידנד הממוצעת בחברות הציבוריות בישראל עמדה בשנת 2013 על כ 3%. זאת אומרת, אם את בעלת מניה של החברה הממוצעת (הדמיונית) בשווי 3,000 שקל, קיבלת בסוף השנה דיבידנד של 90 שקל.
אז יש לנו תוכנית, אבל לפני שאפרט, סיפור מההיסטוריה. לפני כעשר שנים, בהיותי סמנכ”ל שיווק בפולגת טקסטיל, הייתי חלק מהפירמידה של אי.די.בי.
פולגת טקסטיל היתה שייכת לפולגת תעשיות, שהיתה שייכת לכלל תעשיות, שהיתה שייכת לאי.די.בי. פשוט נכון? כמו נינה לסבתא רבתא. יצרנית בדי הצמר המשובחים הזו, ששילמה לי את השכר, היתה במצב כלכלי לא פשוט בכלל. לקוחות נטשו, החוב לבנק תפח, והשקעות בציוד הכרחי נדחו על הסף. התעשייה הסינית היתה באביב פריחתה, גברים גילו שמתייחסים אליהם ברצינות גם ללא חליפת צמר ועניבה, ובפולגת גילו שהמחיר (של הסינים) מנצח כל איכות וכל מסורת.
יחד עם צוות מעצבים ואנשי שיווק חדורי רוח חלוצית ומוטיבציה לנצח את הדרקון לטובת 500 הפועלים מקרית גת, הסתערנו על שוקי העולם בכוונה לגרוף כל הזמנה אפשרית. העיקר שימשיכו המכונות לשיר. לקראת תום השנה המאומצת היה בידינו צבר עסקאות נאה שהבטיח שהשנה תסתיים באופן חיובי עד מאוד. בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בכלל תעשיות הצגתי גאה ובוטחת (ותמימה עד מאוד) את התוצאות והתחזית, ובתגובה שאל אותי יו”ר כלל תעשיות, החברה הסבתא: “העיקר, דיבידנדים לחלק יהיו לנו השנה?”
יש משפטים שנצרבים בלב והאומר אותם אפילו לא מודע להשפעתם המכרעת על השומע. באותו רגע הבנתי לראשונה את משמעותם של הדיבידנדים. עד אז, חשבתי כמו כולם, שחלוקת רווחים מעידה על יכולתה של החברה לייצר פעילות איתנה, תוך צמיחה יפה שמניבה רווח. הכסף הזה שמצטבר ואיננו משמש לפעילות השוטפת, חוזר לבעלי המניות כדיבידנדים. כך לפחות זה היה פעם.
ביום ההוא היכרתי את הצד האפל של הדיבידנדים, הצד שתפקידו לצמצם את חובם האישי של בעלי המניות או סתם להעשיר אותם, אבל אין להם שום קשר לעתידה של החברה או לרווחתם של העובדים, למעט מנכ”ל אחד ושני סמנכ”לים.
הענין הוא שמאז שהמציאו את הדיבידנדים, גילו אנשי עסקים שאין צורך לעבור את כל הוויה דולורוזה הזו עד לחלוקת הרווחים הנכספת. הרבה יותר קל קודם לקחת הלוואה מהבנק, להשתלט בעזרתה על חברה שיש לה קופת מזומנים, לחלק את הכסף שנצבר בקופה בתור דיבידנדים, להחזיר את ההלוואה האישית שהם לקחו, ואחר כך – יהיה בסדר! אם במקרה לא יישאר לחברה מספיק כסף לתפעול השוטף, היא תגייס כסף מהציבור או תיקח הלוואה מהבנק. בשנים של ריבית אפסית זה ממש פשוט, ואם העניינים מסתבכים, אז מקסימום שלא תחזיר. או שתיסגר. או שתדשדש. הם, אנשי העסקים הפרטיים, כבר מסודרים. אפשר להתקדם.
כשהקמנו את קו.קו והחלטנו שנגייס כסף מהציבור, התחייבנו למעשה להתנהג כמו חברה ציבורית, למרות שהחוק למימון המונים עוד באפייה. מה זה אומר? לפעול בשקיפות, בהתאם לערכים ולתקנון שאנחנו מאמינים בהם, ולנהוג משנה זהירות בכסף שקיבלנו מהציבור. הכסף שגייסנו משמש אותנו לפעילות השוטפת שצמחה פי שניים משנה ראשונה לשנייה. ומכיוון שאנחנו מתכננים להמשיך ולצמוח לפחות בקצב הזה, איננו מזדרזים לחלק רווחים, נהפוך הוא, אנחנו שמחים שהחובות מצטמצמים ותזרים המזומנים חיובי ואין לנו צורך בשלב זה, בשום הלוואה או אשראי בנקאי בריבית רצחנית. החובות היחידים שלנו הם הלוואת הבעלים והשקעת השותפות, ואותם אנחנו מחזירים לאט לאט עם הקניות. בשנת 2015 אנחנו צופים שכמחצית מהשותפות כבר יקבלו את כל השקעתן בחזרה, בתוספת של עשרה אחוז הנחה.
זאת אומרת, אם השקעת בשנת 2013 3,000 שקל בחברה הציבורית (הדמיונית) כללבזק, וקיבלת דיבידנדים בסך 90 שקלים, בגדול, תוך עשרים שלושים שנה תקבלי את כל ההשקעה שלך בחזרה. מי שהשקיעה 3,000 שקל בשנת 2014 בקו.קו. יכולה לקבל כבר בינואר 2015, 3,300 שקל בחזרה, במוצרים. זאת אומרת הכל, ועוד 10% תשואה. אז כן, אפשר היה להחליט שמוצאים דרך חוקית ופתלתלה לחלק דיבידנדים מהר, אבל כל עוד אנחנו צומחים וגדלים, מה עדיף? 90 שקל בשנה או 300 שקל בסטייל ומגוון עשיר של מוצרים ומעצבים חדשים?
כל עוד יש פרויקטים ואופק וחזון – אנחנו משקיעות פנימה. ועד שיהיו עודפים לחלק החוצה, שימשיכו המשפטנים להתחבט כיצד ניתן לאפשר לציבור של מאות נשים להקים חברה יחד, ולחלק להן דיבידנדים בסך 90 שקלים בשנה. עד אז, אי.די.בי, יד שנייה מעורך דין, בדרך לגייס או לחדול וכלל תעשיות מתכננת לקבל מהבנקים (ז”א מאיתנו, הציבור) הלוואת ענק של 2 מיליארד שקלים.
blog
קבלי את הבלוג ועוד הפתעות אליך למייל
הרשמי לעדכוניםמשולחנה של המנכ”ל
שנה טובה
המתחזים – סרט הבלהות של CO.CO
דיווח שותפות רבעון ראשון 2022
חדש בחנותלחנות
מכנסיים SANTORINI 25 שחור
₪400₪200גופיה 24 WILLOW לבן
₪150₪100גופיה 24 WILLOW שוקולד
₪150₪100גופיה 24 WILLOW שחור
₪150₪100קרדיגן ENZO לבן
₪220₪110קרדיגן ENZO אפור
₪220₪110קרדיגן ENZO שחור
₪220₪110שמלה LAMAR שחור