לפני חמישה שבועות לקחו לי את הים.
מקום הספורט, המחשבות וההשראה. הרקע הקבוע והבלתי נדלה לצילומים שלי.
בשש וחצי, כשהכל עוד שקט (בחורף טיפה מאוחר יותר) אני יורדת במדרגות של חוף מציצים
ומתחילה לצעוד לכיוון הדולפינריום.
אני הולכת על קו המים, מוזיקה קצבית באזניות ובאופן פרדוקסלי דווקא אז אני נכנסת למין שלווה מיוחדת.
המחשבות מקבלות נפח אחר והסיטואציות שאני פוגשת בדרך מחייבות צילום.
כמה קליקים וממשיכה בדרך ורק כשאני חוזרת הביתה אני רואה מה יצא
ובהרבה מקרים יש שם תמיד משהו נוסף שעושה את כל התמונה.
לפני חמישה שבועות לקחו לי את הים. מחכה שיחזירו.