שלושת אלפים שקל זה הרבה או מעט?
מה אפשר לעשות איתם, מה מתחשק לנו לעשות איתם ומה כדאי באמת לעשות איתם?

הרבה או מעט הם עניין יחסי כמעט בכל דבר, אלא שכשזה מגיע לכסף התחושה הבסיסית של רובנו היא שאין לנו ממנו מספיק. התחושה הזו היא כל כך בסיסית שהיא מכתיבה את מצב הרוח, משפיעה על הבחירות שלנו, מרוממת ומשחיתה יחסים עם קולגות, חברים, משפחה ובגדול היא שותפה מנהלת משמעותית בחיינו.
מאחר שמדובר בעניין יחסי שמקורו ברגש סובייקטיבי לחלוטין, הרי שכדי לשנות אותו ואת התפיסה לגביו צריך לגייס את מיטב הרגשות, אבל גם קצת חשיבה כלכלית עשויה לעזור.

אז מה אפשר לעשות עם 3000 שקל?

1. לבזבז אותם – אם את מאלו שחשות שאין להן מספיק, בזבוז מרוכז של סכום כזה בהחלט יתן תחושה רגעית של עושר. אחרי הכל, מי שמוציאה 3000 שקל כלאחר יד, כנראה יכולה להרשות לעצמה.
2. לחסוך אותם בפיקדון בבנק – זו הדרך הבטוחה ביותר להפוך 3,000 שקל ל-2990 שקל. הריביות האפסיות, דמי הניהול וחוסר התגמול על התנהגות חסכנית ואחריות צרכנית, חיסלו לחלוטין את הכדאיות בחיסכון.
3. לצרוך אותם כאשראי – ההרגל להשתמש כל חודש בקצת יותר כסף ממה שיש, מייצרת ערוץ הכנסה נהדר – לא לך! חברת האשראי או הבנק, שמעמידים לרשותך בלב רחב “מסגרת” שעלותה בממוצע וצפונה 10% ריבית לשנה, יבטיחו ש-3,000 השקלים שלך יעלו לך 3,300 שקל לפחות.
4. להשקיע אותם – ההסטוריה מראה שהשקעה בשוק ההון (מניות, תעודות סל, קרנות, אגרות חוב, הכל כלול במונח מלא ההוד – שוק ההון), מניבה את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן, וכשאומרים לאורך זמן מתכוונים לשנים רבות. זה קורה כמובן בגלל שהחברות מצליחות והכלכלה מתפתחת. אלא שמי שמשקיעה בשוק ההון, צריכה לעבוד חזק על שרירי הבטן שלה. גם על התחושות וגם על יכולת הספיגה של הטלטלות שבדרך, כי לפעמים החברות לא מצליחות, והכלכלה מתפתחת רק עבור מעטים, 1% מהאוכלוסיה ליתר דיוק.
5. ללוות אותם – אם החלטת לרכוש דירה, כנראה תקחי משכנתא. הלוואה לדירה, לרכישות מיוחדות כמו רכב חדש, חתונה, נסיעה משפחתית לחו”ל, או הלוואה לסגירת חוב שהצטבר, נהפכו לענין שבשגרה. 3,000 שקלים כהלוואה יהפכו לחוב מתגלגל שצובר ריבית שגובהה תלוי במספר השנים. אם לקחת משכנתא, כנראה ש-3,000 שקלים יהפכו לחוב של קרוב ל 6,000 שקל.
6. להפוך אותם להשקעה צוברת – בין החסכונות, הרכישות וההלוואות, החיים זורמים וכך גם ההוצאות. את ממשיכה לקנות אוכל ובגדים, מוזמנת לחגיגות וארועים ונותנת מתנות שמקווה שיהיה בהן שימוש. את ההוצאות האלה את יכולה להפוך להשקעה שתניב תשואה לאורך שנים. אם תקני מניה בקואופרטיב “שלנו” למשל, תוכלי לרכוש מצרכי מזון (שממילא את רוכשת) בהנחה, ובידיעה שהכסף שלך מבטיח יחסים הוגנים עם הספקים והעובדים, וכמובן תהני מהטבות חברי האגודה.

אם תרכשי שותפות במיזם CO.CO תחזירי לעצמך את מלוא הסכום בבגדים (שאת ממילא קונה) או לתת שוברי מתנה לחברות (שאת ממילא נותנת). כך תהפכי 3,000 שקל ל- 3,450 שקל לפחות, תוך פחות משנה. תקני ביותר? תרוויחי יותר וכשותפה במותג שעתיד להפוך לחברה גדולה ומצליחה, תהפכי הוצאה להשקעה מניבה. תוכלי ליהנות מהרווחים לכשיחולקו ע”פ חוק, להשפיע על העיצוב ולהבטיח שהחברה תתנהל בהגינות, בשקיפות, בצניעות, ותתרום לקהילה.
מרגע שהצטרפת כשותפה, את גם פילנתרופית, גם משקיעה וגם צרכנית נבונה.
הרבה יותר כלכלי מלפתוח אוברדראפט.