אחרי שנה מטלטלת של חגיגות בבדידות, אי וודאות כללית, דאגה כלכלית כשמעל כל אלו מרחפת כל הזמן סערה פוליטית אפופת דרמות ועמוסת רעשים, מגיע לנו קצת חופש.

חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו רשאי אדם אחר לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה “מטרה” בפני עצמו. הפילוסוף ג’ון לוק ראה את הזכות לחירות כזכות טבעית של כל אדם. משמעותה של הזכות לחירות היא שהאדם הוא יצור עצמאי שמנהל את חייו באוטונומיה. לכל אדם יש זכות לקבל החלטות לגבי חייו באופן עצמאי וללא התערבות של גורם חיצוני ולחיות את חייו באופן שהוא רואה לנכון. הזכות לחירות היא זכות טבעית שמוענקת לאדם מעצם היותו אדם, לשלטון אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שלא הוא המעניק אותה לאדם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך להגביל את חירותו של האדם: אם הוא מהווה סכנה לעצמו, במקרה שהוא פוגע בזכויות של אדם אחר (או בחברה ובסדר הציבורי).

עד כאן ההגדרה המילונית מויקיפדיה.

מאז ומעולם נלחמה החברה האנושית על זכותם של הפרטים בה לחיים חופשיים אותם יוכלו לעצב כרצונם על פי ערכיהם או אמונתם. אלא שדי מהר הבינו בני האדם שהחירות של קהילה אחת באה על חשבון זכויות האדם של קהילה אחרת ומאז מתנהלת החברה האנושית כאוסף של קבוצות עניין שמנסות לשפר את מצבן בצעדים קטנים ונחושים בכוונה להשיג מטרות חשובות תוך שמירה על שיווי משקל חברתי באמצעות מאזן אימה סמוי.

ההתנגשות הטבעית בין כל קבוצה ותפיסותיה כל קהילה ומנהגיה, מתישה ומחייבת התחשבות הדדית אין סופית. וזה מעייף מאוד. להתחשב באחרים כל הזמן. אבל זו משמעותה המהותית של החירות בחיים בחברה מגוונת.

בחג הפסח הזה מזומנת לנו האפשרות לבחור בחירות לחשוב אחרת, לחיות אחרת, לדבר אחרת, להתלבש אחרת, רק חירות אחת מוטב שנוקיע באופן קולקטיבי והיא החירות לשקר. משונה שצריך להסביר את זה אבל מתברר שככל שאנשים משקרים יותר כך אחרים מאמינים להם פחות. מדהים.  

וככל שהם מאמינים פחות לאחרים, כך הם מתכנסים באופן טבעי בתוך עצמם, בין אנשי שלומם שבהם הם בוטחים ואוטמים עצמם לרעשים מבחוץ שחשודים כהפרחות שווא. ברור אם כן שככל שנבטח בפחות אנשים כך נקשיב להם פחות וסופנו שנסתגר בדלת דעותינו. מה שעומד בניגוד לאינטרס הקבוצתי, המדיני, הגלובלי של החברה האנושית.

בחג הזה נבחר בחופש להיפתח, לרכוש ידע, להעיז, לשנות, להתנסות ולחדש. ואת אלו אפשר לעשות רק אם נאמין לעובדות, לנתונים, לאנשים.

בלי שנאמין אחד לשני ואחד בשני יהיה מאוד קשה לשפר את חיינו. ובינינו, נמאס כבר להתווכח על האמת במקום על מה ניתן להבין או ללמוד ממנה.

בחג הזה הגיע הזמן שנצא לחופש ממניפולציות ושקרים ונבחר בחירות להאמין לאנשים, למוסדות, למדינה. ואם תראו ראש ממשלה שאוחז בראשו כי נפל עליו תפוח, נחמו אותו שמדובר בכוח טבע ולא בתקיפה מכוונת על נושא מישרה ציבורית.

חג חירות שמח, חופש נעים והרבה שקט ושלווה.

בצילום: שמלת EMMA  בצבע האמת על רקע הטבע.