לפעמים די בחזון ובהשקעה (של מוטי רייף) כדי לייצר מציאות יש מאין. שירה ברויאר אופטימית בנוגע לשבוע האופנה שהיה ושיהיה.

פרנקה סוזני לצד גל גדות בפתיחת שבוע האופנה השבוע. הבריזה לפני שנתיים, הגיעה השנה. צילום: לירון וייסמן.

באינסטגרם של פרנקה סוזני מופיע צילום מהתצוגה של דודו בראור עם הכיתוב ״ורי ספיישל״ ורק על זה, מגיע למוטי רייף צל״ש. סוזני, עורכת האופנה המוערכת של ׳ווג׳׳ איטליה, קיימה את הבטחתה והגיעה השבוע לתל אביב אחרי שהבריזה לפני שנתיים מפתיחתו של שבוע האופנה הראשון בניצוחו של רייף. הגעתה במסגרת מסע דילוגים בין שבועות האופנה העונתיים (מכאן היא טסה לזה שמתקיים באיסטנבול) היא בדיוק הסיבה בגללה נערך שבוע האופנה: להעלות את האופנה הישראלית על המפה הבינלאומית. גם אם אין פה תעשיית אופנה ממשית, די באיזכור קטן באינסטגרם של סוזני כדי להכנס לשיח הבינלאומי של הענף. מעין fake it till you make it כי חוץ מתעשייה יש פה הכל: ים של כשרונות, תשוקה אמיתית לאופנה ובעלי ממון ואינטרס להשקיע בתל אביב שהוכתרה זה מכבר כעיר הכי קולית בימנו.

תשוקה לאופנה וקהל משתף פעולה . רוני שוקרון המכונה ״נונה שאלאנט״ באחת מהופעותיו המושקעות בכניסה לתצוגה של רונן חן. צילום: שירה ברויאר.

ואכן ככה זה נראה השבוע: המון השקעה. של המארגנים, המעצבים וגם של הקהל שטרח להתלבש יפה ולצאת מהבית, לעמוד ולהצטלם בכניסה ולהכנס לאוירת ה׳מסיבה של כולם׳. סחלבים באגרטלים, אורות נוצצים, רוני שוקרון שדפק הופעות מהממות בדמות ׳נונה שאלנט׳ ואוריאל יקוטיאל בשורטס, ריסים מודגשים ועקבים, תרמו את שלהם להעצמת אוירת הדקדנס הזוהרת. כמי שנסעה במשך 12 שנה לסקר את שבועות האופנה בפאריס אני עדה שאלה הם החומרים מהם עשוי הקסם הייחודי של עולם האופנה: יצירתיות, תעוזה וזוהר ומאחוריהם הרבה שעות עבודה קשה.

אוריאל יקותיאל בחדר העיתונאים בסוף יום עמוס תצוגות. צילום: שירה ברויאר.

רייף מבין באינסטיקנט בריא שדי בחזון, השקעה וביכולת לסחוף אחריו בעלי אינטרסים שונים כדי לייצר מקום שמזין את עצמו. כלומר עצם קיומו של שבוע אופנה זו השנה השלישית, מזמין יחס מקצועי מצד כולם. הארגון המופתי של מתחם התצוגות שלא מבייש שבועות אופנה מקבילים בח״ול, קולקציות המעצבים המרשימות (ראיתי רק ארבע ) והקהל ששיתף פעולה בהתלהבות. קניינים? הגיעו, אמנם לא הרבה, אבל יותר מאשר בפעמים הקודמות. והמעצבים? רבים באו לחזות בתצוגות של עמיתהם ולפרגן. איחוד כוחות הוא שם המשחק וכולם מבינים שהאינטרס המשותף קודם לאגו. דורין פרנקפורט בכניסה לתצוגה של אלמביקה אמרה לי ״מזל גדול שסופסוף התעשיינים נכנסו לתמונה״ פרנקפורט יודעת על מה היא מדברת, שנים היא מתעקשת על ייצור מקומי ומרגישה לבד בזירה. התגייסות מצד מכון היצוא ואיגוד התעשיינים עשויה לאפשר סופסוף גם לענף האופנה לקבל משאבים ותמיכה ממשלתית.

יד אמן בוטחת בתצוגה של אלמביקה בעיצוב הגר אלמביק. צילום: אבי ולדמן.

״אני משתתפת זו הפעם השלישית בשבוע האופנה ובזכות זה התחלתי לייצא״ אומרת הגר אלמביק מ״אלמביקה״. כבר בשנה הראשונה הגיעה קניינית אחרי התצוגה, ישראלית בעלת משרד בניויורק שהזמינה בגדים ומאז אני עובדת אתה ומייצאת לכל ארה״ב. הפעם הגיעו גם קניינים מאירלנד ואנגליה והזמינו. זה כמובן מצריך הערכות אחרת לגמרי מסוג העבודה לשוק המקומי. עובדים שנה מראש, צריך לדאוג לאספקת בדים שזה האתגר הקשה ביותר אבל זה מכניס את כל העבודה למסגרת מאד מסודרת ומחייבת. את הדגמים מהתצוגה, אני מייצרת לייצוא בתרגום מסחרי יותר לפי ההזמנות מהבדים שאני יכולה להתחייב להשיג. לשוק המקומי אני עובדת בצורה יותר חופשית כי על הדרך אני מוצאת כל מיני שאריות של גלילי בדים נפלאים, שהם ממש שכיות חמדה שמגיעות לפה מאיטליה״.
התצוגה של אלמביקה היתה מפגן של יכולותיה הידועות של המעצבת: ביד בטוחה ובקו נדיב ושופע שירטטה אלמביק שמלות גדולות, ארוכות וקצרות, מפישתן לבן או מבדים עשירים בהדפסים וצבעים מרהיבים. מקטורן פסים קטן עם מכנסי פישתן לבנים והרבה גזרות נשיות ורכות לצד קוים פיסוליים שמאחוריהם מורגשת יד האמן של אלמביק.

רונן חן : תיאטרליות בצבעים מנוכרומטיים של אחד המעצבים השקטים והמצליחים ביותר בארץ ובחו׳ל. צילום: אבי ולדמן.

הישגים מרשימים ניכרו גם בתצוגות האחרות בהן חזיתי: קו מגובש ותיאטרלי מבית רונן חן בצבעוניות מונוכרומטית של אחד המעצבים הכי שקטים ומצליחים של ישראל, בעל מערך שיווק יעיל בארץ ובחו׳ל.

שפה אחידה וברורה אצל תמרה סאלם. צילום: אבי ולדמן.

תצוגת בכורה של תמרה סאלם שהציגה שפה אחידה וברורה של גזרות, צבעים וחומרים:
קוים ארוכים וענוגים, צבעי שחור לבן ובדי משי ושיפון רכים ואורירים משובצים בפיסות תחרה עתיקות יפיפיות.

קלילות וכיפיות טובל׳ה fun fun fun

קלילות וכיפיות שררה בתצוגה של טוב׳לה שאמנם דיווחה בדף הפייסבוק שלה קודם לתצוגה שהיא על כדורי הרגעה מרוב לחץ אבל דבר מזה לא ניכר על המסלול. להיפך, טובל׳ה ובתה נעמה שיגרו שמלות, מכנסיים, חולצות ואוברולים בקו מעודן , זורם ומחמיא מבדים מקסימים, עם שיבוצים מתונים של אפליקציות זוהרות שננעלו עם נעלי פומה עבות סוליה. שיתוף פעולה בין המעצבות לחברת הספורט שהניב מראה כיפי וחסר מאמץ.
להתראות בשנה הבאה ובזו שאחריה ובזו שאחריה עד שיתבסס פה אירוע שנתי שאין להחמיץ!