אחת השותפות  שהצטרפה השבוע עשתה זאת מספר ימים לאחר שהגיעה לביקור ראשון בקו.קו, יצאה עם חצי מלתחה, מתנה לשנה החדשה, ושימחה את הקופה בסכום של כאלף שקלים. מה גרם לה לחזור ולהצטרף?

מצטרפות בדיעבד, כאלו שפוקדות את מערת קו.קו הסודית, נפעמות מהנוף (שלושה כיווני אויר), הולכות הביתה עם שקית מלאה ותקציר האינטרנציונל שלנו, שמתמצת את הרעיון המשונה על פני עמוד אחד, כדי לקרוא ו”לחשוב על זה”, הן תופעה מוכרת. אצל אלו, ההחלטה מתקבלת לאחר שהתעמקו בחזון ובאתר (קטגוריית כל הבגדים), והרגישו חופשיות להחליט בלי לחץ התור או אימת היזמית שמשוררת להן את האידיאולוגיה בהתלהבות, בעודן מתלבטות אם שחור או כחול.

לרוב אנחנו פשוט שמחות לקבל חברות חדשות ולא מעמיקות חקר. אלא שמכיוון שהתהליך שהוביל להחלטה מסקרן עד מאוד (אותי), אני חוטאת לעתים בחטטנות קלה. השבוע שמעתי סיפור מקסים. השותפה החדשה שהצטרפה הגיעה לביקור חוזר במיוחד למטרה זו. היא לא נכנעה לדחף לקנות את הסוודר שוויתרה עליו, לא באה עם חברה כדי לגלות לה את נפלאות התבונה, פשוט הגיעה כדי להשלים  את התשלום על שותפות.

שבוע קודם לכן שילמה אלף שקל על מוצרים, אלפיים שקלים הוסיפה השבוע ואת הכל היא יכולה לקבל בחזרה במהלך החודשים הקרובים. ועוד תוספת של עשרה אחוזי הנחה. הרי בשנת 2014 שמסתיימת עוד רגע, היא יכולה לממש מחצית מההשקעה ובשנת 2015 היא זכאית למימוש החצי השני של השקעתה. 3,000 שקלים שהשקיעה בחודש אוקטובר יכולים לחזור במוצרים בשווי 3,300 שקלים כבר בחודש ינואר 2015 אילו רק תחפוץ. עשרה אחוזי תשואה על הלוואה לארבעה חודשים. נשמע לא רע, נכון?

“אז מה גרם לך להחליט להצטרף כשותפה?” לא התאפקתי לשאול, “החישוב הכלכלי? האידיאולוגיה? החזון לצמצום אי השיוויון? אולי השיתופיות והדמוקרטיזציה של העיצוב? במה את עוסקת? באקדמיה? אז בטח הרעיון לייצר מנגנון בר קיימא לתרומה לקהילה? לא? דווקא התפיסה של ייצור אקולוגי? גם לא? אהה! הסוכה המטאפורית שלנו, שמארחת סלוני תרבות ופתוחה לכל דיכפין? גם לא? אז השטיחים המדהימים של עירית רותם?”

“אני אגיד לך את האמת”, היא עונה מחוייכת. “סיפרתי להרצל בעלי על הרעיון  והוא אמר ‘תעזבי, בטח תוך כמה חודשים הם יסגרו את העסק, יפתחו חברה עם שם אחר ואת לא תראי את הכסף שלך בחזרה’. ואז ידעתי שאני צריכה להשקיע”.

הרצל אמר והרצל צודק. התרגיל הזה בהחלט אפשרי והוא רק אחד מהטריקים הרבים שמאפשרים לחברות ציבוריות וגופים כלכליים לקחת כסף של אחרים, להשתמש ולא להחזיר, והם עושים את זה כי זה אפשרי. אף אחד מהם לא שואל את עצמו אם זה נכון מבחינה ערכית, או אם זה צודק. ואם יש בזה תרומה עתידית לטובת הכלל. כי זה ביזנס. והמהות של הביזנס היא להרוויח כמה שאפשר, לא כמה שצריך. אפשר להימנע מתשלום מס על ידי רישום החברה בוואדוז? נרשום. אפשר לשלם משכורות עתק לקומץ בעלי ענין על חשבון כל הווסלים המשוועים לעבודה? אז משלמים.

herzel

הבעיה היא לא בגייסות המקצוענים האדירים שמציפים את השוק ועסוקים במציאת הפרצות, כליאת הרווחים והמצאת הפטנטים לניצול המונים. זו העבודה שלהם. זה מה שלימדו אותם לעשות. רבים מהם אפילו מתמחים שנים ארוכות בשירות הציבורי, ואז כשהם ממש מוכנים ומלומדים, הם קופצים לצד השני. כי שכירי חרב עושים לביתם. אם יש מי שמשלם, תמיד ימצא מי שייקח.
מי שיכול להפסיק את גזלת הציבור הם הגוזלים.  אבל זה לא בביזנס,  חושבים מרבית ההרצלים. אלא שהרצליות חושבות אחרת.

בתרבות העסקית המקובלת לוקחים כמה שאפשר ואיפה שאפשר. בקו.קו. אנחנו מקוות לקחת כמה שצריך וכתוצאה מזה להרוויח כמה שאפשר. ולהתחלק ברווחים עם כל השותפות שתמכו והצטרפו למרות מה שהרצל אמר.

חדש בחנותלחנות

2 תגובות על “הרצל אמר

  1. נורית אומר:

    בצד שלי התגובות היו קצת שונות: רעיון מעולה, הבגדים מקסימים וכדאי להשקיע ביוזמות ברוכות שכאלה… אחרי שקניתי ב1500 ש”ח (וזה לא קורה לי הרבה שאני מוציאה סכומים כאלה) נשלחתי הביתה עם ההצעה לחשוב על האפשרות להיות שותפה.
    כעבור כמה שעות כבר הצטרפתי כשותפה ומקווה להיות חלק מההצלחה. כי הבגדים מקסימים, האווירה במקום נהדרת והעזרה בסטיילינג אישי, שמחולקת חופשי, גרמה לי לקנות רק בגדים שמתאימים לי.
    וגם כמובן, מעל הכל, האידאולוגיה.

התגובות סגורות.

?Are you on the list

קבלי 25 ₪ הנחה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת פריטי הזדמנות אחרונה (ב50₪). הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן