הסורג האחרון שנותר מתשלובת פולגת המפוארת הוא שחקן נשמה עם מכונות שמתקשות לתת פייט לטכנולוגיה המודרנית, אבל שווה להתאמץ

השבוע נסענו למסע שורשים לקרית גת. הפעם האחרונה שביקרתי בה היתה כשנפרדתי מ 400 העובדים המיומנים, הנאמנים והמקצועיים להפליא במפעל פולגת. הימים היו ימי הפאר של קונצרן אי.די.בי שרצה לסגור את החברה ומצא דרך מופלאה לסחוט ממנה את טיפת הדיבידנד האחרונה. הוא מכר את התפוח הלוהט הזה לקבוצת BG שבלהטוט בורסאי מדהים קנו את החברה, בכסף שלא היה להם. הם פשוט לקחו הלוואה קיצרת מועד של 34 מיליון דולר, בדיוק סכום המזומנים ששכב בקופת חברת פולגת בע”מ, קנו את החברה בסכום הזה, שילמו לעצמם דיבידנדים בגובה 34 מיליון דולר, והחזירו את ההלוואה.


הקונצרן שמח שמישהו אחר יטפל בפיטורים ההמוניים הצפויים, קבוצת BG היתה מחוסנת ומנוסה אחרי התרגיל המסריח.
פיסת הסטוריה: חברת פולגת היתה מהמפוארות שידע המשק הישראלי. עם חברות בת מגוונות. יצואנית ענק ומלכת הטקסטיל. הראשונה להחזיק חנות מפעל (כן, כך קראו פעם לאאוטלט), אליה נהר מיטב הנוער לרכוש ג’ינס רנגלר ו LEE. מכונות הסריגה שוררו מבוקר עד ערב והזמנה של שמונים אלף סוודר צמות היתה דבר שבשיגרה. נולי האריגה שטפו את אירופה עם הפיתוח הטכנולוגי האולטימטיבי – צמר בי סטרץ, זאת אומרת גברדין נייבי עם פס לבן לחליפות מיובשות שזקני לונדון ואף צעיריה לבשו מבוקר עד ערב. האיכות היתה הערך המוסף שבזכותה זכתה החברה לתהילת עולם. אבל גם לתהילה ולאיכות יש מחיר מקסימום אותו מוכן הלקוח לשלם.

בפרוץ הגלובליזציה, התברר שהאיכות המופלאה והשם הטוב מיוצרים על ידי עובדים חרוצים מקרית גת שקיבלו שכר של כ 1500 דולר בחודש. באותו הזמן גילו הלקוחות הנאמנים של פולגת שבארץ סין גר צ’אנסולין והוא עושה גברדין נייבי עם פס לבן פחות איכותי, וסורג צמות לתפארת, אבל תמורת שכר של 50 דולר בחודש. תוך שנים מספר נסגרו מפעלות פולגת, נמכרו המכונות, והפועלים המיומנים בעלי הידע היקר מפז שולחו הביתה, ומה שנשאר היא חברת בגיר שמייצרת חליפות בניכר הרחוק ומוכרת אותן לשארית הפליטה באמריקה ובמשביר לצרכן.

דוד, מומחה חרוץ אחד ומיוחד, רכש ארבע מכונות סריגה, שתי מכונות תפירה ומאז מתפרנס בצנעה מייצור קטן וממוקד. יש לו 2-3 חומרי גלם בלבד, כי זה מה שיש אצל היבואן שפעם ייצר חוטים במפעל שהשתרע על חצי רחוב הברזל. והוא יכול לסרוג סוודרים בשני עוביים בלבד – דק, ודק מאוד, כי זה מה שהמכונות יודעות לעשות.

דוד מצליח לייצר פרנסה במציאות ההכלכלית המטורפת שבה השיח הוא על המחיר והמחיר בלבד, התחרות של מי משלם פחות מוזנת מיבוא במחירי רצפה ונאמנות לקוחות שאורכה כחיי פרפר. כשהעלינו זכרונות מהקריה המפוארת הוא סיפר שחבר סיפר לו שחברת בגיר סוגרת את מפעליה בסין ומעבירה את הייצור לאתיופיה כי שכר העבודה שהתחיל ב 50 דולר טיפס ל 500 דולר לחודש. הגלובליזציה היטיבה עם הסינים.

לא שצריך להחזיר את הגלגל אחורה או לפעול בניגוד למגמה הכלכלית העולמית. צונאמי האופנה בגרוש מזמן הציף את העולם. אבל צריך לשמר חממה של יכולות מקצועיות, מיקרו מפעלים, במספר ענפים מרכזיים, בודאי בתחום הטקסטיל שהוא הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם. כל עוד מכשירים סטודנטים לעיצוב, ומטפחים כישרון, צריך לאפשר לכישרון הזה להתפתח עד לרגע שבו ישגשג ויוכל לייצר בשדות זרים. והמחסור אתם יודעים, נוטה לדלג בין מדינות ויכול לפקוד גם את מדינתנו לפתע פתאום, ועוד עלול לבוא היום שבו עבודה, כל עבודה, תיחשב למתת אלוה. ומדינתנו הענייה שתצטרך לפרנס את מליוני תושביה בקצבאות מחייה, מוטב לה שתסבסד חלק משכרם ותשמר אותם כאנשי עבודה יצרניים וסקרנים במקום כמובטלים מרי נפש.

חדש בחנותלחנות

16 תגובות על “הסורג האחרון

  1. חניה פישמן אומר:

    האם אפשר לקבל שם מלא, כתובת של הסורג? מוכנה לרכוש סריג אצלו

    • Tsafra Perlmutter אומר:

      חניה יקרה, מדובר בבית מלאכה תעשייתי שאינו מוכר ליחידים בקמעונאות אלא מייצר עשרות ומאות יחידות לדגם לפי הזמנה

  2. חן סיון אומר:

    תודה, צפרא
    זה כלכך עצוב. עם כל הגלובליזציה, וההליכה עם הכלכלה העולמית וכל זה. זה עצוב
    עולם הולך ונעלם
    תודה שחלקת אתנו את הסיפור הקטן והחשוב הזה

  3. שרי סימן טוב אומר:

    שוב את מאירה עיניים בשבת… נורא עצובה הדרך בה נסגר המפעל המפואר הזה.
    אולי כמו שנולדה היזמה המחייבת ל”שימור בתים”, תקום יוזמה ל”שימור יכולות”?
    מכירה מקרוב את האפקט הסיני, שכתש לאבא שלי את הפרנסה, כאחד מיצרני הנעליים הטובים המומחים והצנועים.
    וגם- לפחות זכיתי ליצור להם קמפיין בעבר “הגברים של פולגת”… שבת שלום.

    • Tsafra Perlmutter אומר:

      חן תודה שאת קוראת ומגיבה, שרי, זו דרכו של עולם, אבל הרעיון שלך מצוין. חוק שימור יכולות יכול להיות חשוב מאין כמוהו בעיקר בימים אלו בהם גם החקלאים מתקשים לעמוד בתחרות ומשקים בערבה סוגרים את השיברים על הגידולים המקומיים. קשה לנו לדמיין, אבל אין שום סיבה שבעוד עשר עשרים שנה לא נזדקק לחוק שימור טכנולוגיות כי כל ההייטק יעבור למקום אחר.

  4. zeevg אומר:

    לשוודיה יש אתר מרוחק בהרים, חצוב כמערה מוגנת ובו זרעים של כל סוגי הגידולים של מזון לסוגיו – מאגר שמור למקרה אסון http://www.nordgen.org/sgsv . המבצר מוגן מכל פגע ונועד להבטיח לאנושות המשכיות הגידולים החקלאיים במקרה של אסון.
    נעתיק את המודל, ואפשר שנתחיל עם מתקן פתיליות ופרימוסים, נמשיך למתקן נעליים (לגיטימי לכתוב סנדלר ?) ונאתר טכנאי מקלטי רדיו, מתקן פטיפון, ולא לשכוח את יוצרי “ארץ נהדרת” שבלי השפעתם עלינו לא נחזור להיות אותה ארץ (במקרה אסון)
    איך תיראה מודעת הדרושים ?

    • Tsafra Perlmutter אומר:

      רעיון מופלא. וכן, סנדלר בהחלט זה חשוב. מודעת הדרושים? מה זאת אומרת? יצלצלו בפעמון של חדר האוכל שקורא לאנשים להתכנס, יעמוד הכרוז ויכריז על המומחים הדרושים ואלו יבואו עם האנפוזיות והמטפלים הפיליפינים ויתייצבו להציל את התעשיה בעולם המערבי

  5. לאה שמיר שנאן אומר:

    במסגרת נושא שימור המורשת התרבותית , קיים נושא שימור “מלאכות מסורתיות”, הזוכה להכרה ולתמיכה ממסדית, הכולל עבודות ריקוע, רקמה, צורפות (תימנית לדוגמא), קליעת סלים ועוד ועוד. אני מקווה שיום אחד גם המיומנויות של המקצועות ההולכים ונעלמים, המוזכרים בכתבה ובתגובות ייכנסו להגדרת “המסורתי” ויישמרו לידיעת הדורות הבאים.
    אפרופו ראו החלטת הממשלה מ – 2012 הכולל שמירת זרעים של צמחים נכחדים!
    http://www.pmo.gov.il/mediacenter/spokesman/pages/spokemoreshet140212.aspx

  6. Tsafra Perlmutter אומר:

    לאה, תודה על המידע וההארה! מענין כיצד באה לידי ביטוי התמיכה בשימור מלאכות. זרעים של צמחים נכחדים צריכים נויניק מוכשר ומקום, שימור המלאכות והמקצועות מחייב לאפשר לבעלי המלאכה לעבוד במקצועם באופן שוטף על מנת לשמר את הידע והמיומנות. הלוואי ויקימו מרכז מלאכה שכזה.

  7. מיכל אומר:

    כמה עצוב שזהו סופן של מלאכות היד האיכויות ו המסורתיות בתור בת קריית גת ומומחית לרקמות עמים
    ומלמדת אותן כדי להנחיל אותן לדורות הבאים עצוב לי מאוד לקרוא שכך קורה עם מלאכת בסריגה ….בנערותי קריית גת ופולגת בכלל היו המקור והמקום ולתפארת תעשיית הטכסטיל בתחילה עם המטוויה שבה הטון חוטים לאריגת האריגים ולתפירת החליפות שנסעו למרקס אנד ספנסר ולארהב ….בקרתי במפעל פעמים רבות ….אני מאמינה שעוד יחזרו למלאכות היד ולכן אני ממשיכה ללמד אותן…מכונה משוכללת ככול שתיהייה לא תחליף את עבודת היד ומלאכות אלה !!!

  8. ברוך דקל אומר:

    ברשותי מלאי של כ30ק”ג חוטי לורקס שטוח בעיקר זהב וכסף וגם צבעוני כמו כן חוטי ויסקוזה במחיר זול

התגובות סגורות.

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן