איך הבגדים כל כך זולים? תשובה אחת ועוד חמש שאלות ותשובות שעלו לאחר שהדלקנו את האור בקו.קו.
צפרא פרלמוטר

צילום: רון קדמי לקו.קו.

מאז הוקמה קוקו, הצטרפו לשורותיה עשרות שותפות ועדיין, תהליך הגיוס בעיצומו.
השותפות מהוות פסיפס מרתק ומגוון, ובאופן מסוים משקף פנים שונות של החברה הישראלית. אם בתחילת הדרך אפשר היה לזהות בברור מאפיינים משותפים, הרי שככל שאנחנו נחשפים לקהל נוסף כך מתרחב גם המנעד האנושי וזה כמובן נחמד מאוד.

המצטרפות הראשונות נמנו עם מעגל החברות הקרוב ומכרות שאספנו בדרך. הן הביעו את תמיכן בהשקעה כספית של עשרת אלפים שקלים ואנחנו בתמורה נעלמנו לארבעה חודשים. מה 2 בספטמבר ועד ה 3 בינואר כשפתחנו את שערי המתחם, לא ידעו אם נקום או נחדל. גם בשלושת החודשים הבאים מבחינתן ישבנו בחושך. ממש דייט בחשכה. לא התראיינו, לא דיברנו, רק המשכנו לקבץ גופיה לשמלה, כסא לשטיח, עד שהרגשנו שהמקום מגבש זהות וחזות ואפשר להדליק את האור.
כשהדלקנו, הוצף המגרש באור. העיתונים כתבו, הבלוגריות דיווחו, נשים הגיעו מכל עבר ואפילו הגינקולוג מהקליניקה ברחוב עלה לקומה השנייה לראות מה זה הקוקו הזה ששואלים אותו אם הוא יודע היכן הוא..
בינתיים התרחב מאוד מעגל המבקרות, המאורה הסודית של יודעי ח”ן כבר ידועה בציבור וזו הזדמנות להביא מקבץ קצר של שאלות (ותשובות), שאנחנו שומעות מלקוחות ושותפות שנדלקו מי על הבגדים, מי על רעיון הקולקטיב ומי על החברותא הנשית. ומי שלא נדלקו כלל. (קורה…)

“קראתי אבל לא כל כך הבנתי” – פשוט מאוד: משלמים 10,000 ש”ח, מקבלים בגדים בשווי 10,000 ש”ח והופכים לשותפים. השותפים ירוויחו כשהחברה תרוויח, יצביעו כשצריך להצביע, הכל פתוח והרשות נתונה, אלא שזה נראה דמיוני: גם בגדים וגם שותפים? בטח יש איזה טריק. אין. תנוחו.

” אני אוהבת אופנה, יש לי רעיונות, יקשיבו לי?” – בטח! זה הרעיון בבסיס. מציעים רעיונות, מקבלים פידבק מהקהל, ומחליטים. אם הדגם שהצעת יקבל מספיק הצבעות , הוא יכנס לייצור. ככל שיגדלו סיכויי המכירה, יגדל הרווח ויהיה כסף לייצר עוד דגמים.. בגדים מדהימים שלא נמכרים, טובים אפילו פחות משירים למגירה.

“איך הבגדים כל כך זולים?” – שאלה מצוינת (כי יש לנו עליה תשובה). איך אפליקציית ווייז היא בחינם? איך אפשר למכור עוף בשקל? זה חלק מהאסטרטגיה ובמקרה שלנו – מהאידיאולוגיה. המחירים הם המחירים ההוגנים כלפי הלקוחות ובעיקר הם אלו שהורגלנו אליהם ברשתות הגדולות. אם אנחנו מתכוונות עסקים (באנגלית זה נשמע יותר טוב), צריך להתאים לתנאי השוק. במלחמה כמו במלחמה. באנו לעבוד ואנחנו יודעות להפשיל מצוין.

“הבגדים לא כל כך זולים!” – לא, בכרמל ובוגרשוב יותר זול. אבל זה הכי זול שאנחנו יודעות לעשות, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים של איכות וטעם טוב.

” 10,000 ש”ח??? המון כסף! זה סטרטאפ לעשירות! “ – לא, זו הזדמנות להשקעה נגישה ביותר. ואם מדברים על השקעה, אז איפה עוד מובטח החזר השקעה מענג כבגדים? באג”ח של אי.די.בי? ואגב, סכום ההשקעה אפשרי גם תמורת 1000 ₪ בלבד . סכום שלכל הדעות נשים מוציאות יותר ממנו על בגדים בטווח של שלוש שנים….

“אבל מי יבטיח שתהיו פה עוד שלוש שנים?” כן. נכון. אבל – מי בכלל יכול להבטיח משהו לעוד שלוש שנים? יש סיכון, כמו בכל השקעה, אבל יש גם סיכוי! ולא תרצו לפספס את ההזדמנות להיות חלק ממבשרות השינוי, מהנועזות בעורף המהפכה.

“זה לא מסובך כל כך הרבה שותפים?” – ובכן, התמונה שעולה בדמיון לפיה מאות נשים מפטפטות על כוס תה ועוגיה, עם רולים בשיער וקרם לילה – אינה מדויקת. התקשורת והדיאלוג מתבצעים באינטרנט, שאלות קצרות, מידע שעובר בלחיצת מקש – נו בולשיט. (משתדלים). ומדי פעם מפגשים אליהם מומלץ מאוד להגיע, אבל לא חייבים. והכי חשוב, אפשר להשפיע ולעשות ביחד עם אנשים ממש נחמדים, ונטוורקינג מצויין.