גזרות מתרחבות לצדדים, מהכתפיים או מהמותן, מבטיחות קיץ בצורת טרפז בטעמים שונים. שירה ברויאר סוקרת את הצללית החמה לקיץ.
לפני כמה שנים הייתי בחתונה של זוג חברים. הכלה היתה קוראנית וכיאה למורשת ממנה באה, היא לבשה שמלת טרפז מסורתית ארוכה עד הרצפה שקיבלה טוויסט מודרני עם מחשוף סטרפלס. הקו החד משמעי, המינימליסטי, של הטרפז הבוהק בלבן היה חזק ומרשים במיוחד.
את אותו רושם, הותירה כנראה על קהל המבקרים והלקוחות, שמלת הטרפז הראשונה שאיב סאן לורן הציג בפאריס ב 1958. הוא לקח את צללית האיי-ליין המפורסמת של הבוס שלו, כריסטיאן דיור, שמת במפתיע מהתקף לב והקצין אותה.
שמלת הצמר האפורה, צרת הכתפיים והחזה, המתרחבת בנפח עשיר לצדדים עד הברך, זכתה להצלחה גדולה. “המשולש הכי יפה מאז פיתגורס” הכתיר אותה אז ה”ווג” .
עשור מאוחר יותר, בעיצומו של עידן המרוץ לחלל, שמלות הטרפז הקצרות של אנדרה קוראז’ היו להיט התקופה. מאז, שמלות הטרפז הופיעו ונעלמו, הופיעו ונעלמו שוב, עד שנמצא להן גלגול חדש, כפי שניבט ממסלולי תצוגות קיץ 2015 וצילומי הקמפיינים. שמלות טרפז מבד נוקשה או רך, באורך קצר או מלא, בשלל צבעים ססגונים או באותו הטון, בהדפסים, או בחלק. ממש בקרוב, בגזרות הנוחות, המרווחות, הנוגעות -לא נוגעות בגוף, כמו שרצוי בקיץ.
הגזרה האולטימטיבית. החוכמה היא לא לקחת אותה לילדותיות, להיריון או לשמלת חוף.
יהיה גם לנו?