מה ההבדל בין הגברים שנדרשים להשקיע בחוכמה את כספי המשפחה למען העתיד, לבין הנשים (המעטות) שעושות זאת? את אלה מוביל הסיכון ואת אלו מוביל הביטחון. אולי הגיע הזמן להפוך את יחסי הכוחות הללו, לא רק במשפחה אלא גם בחברה ובמדינה

היה לי בתיכון מורה דגול לתנ”ך בשם אהרל’ה טלנברג מקיבוץ ברור חיל. הוא היה ידען גדול, אפיקורס גמור ובקיא בתנ”ך עד מאוד. הוא נהג לפזר עלינו אימרות שפר בתקווה שאלו יחלחלו לתוך ראשינו מוצפי ההורמונים ויעזרו לנו בבוא היום לנווט את דרכנו בחיים הבוגרים בתבונה.

הוא נהג לומר שאצלו בבית, הוא אחראי על ההחלטות הגדולות ואשתו אחראית על ההחלטות הקטנות. הוא מחליט לאיזה מפלגה מצביעים, לאן נוסעים לחו”ל (בקיבוץ נסעו פעם בעשרים שנה), או באיזה בית ספר הילדים ילמדו (רק ב”שער הנגב”. בקיבוץ לא היו אפשרויות אחרות).
ואילו אשתו – מחליטה על כל היתר.

סקר שהתפרסם לאחרונה על ידי בנקUBS בנושא ניהול השקעות וכספים במשפחה, מצא כי ב-50% ממשקי הבית, הגבר מחליט בענייני השקעה. ב-13% מהמשפחות האשה מקבלת את ההחלטות
ו-37% מחליטים יחד. ובתוך היחד, למעשה רוב ההחלטות מתקבלות על ידי הגברים, אבל יחד נשמע יותר נכון להגיד.

גברים, כך עולה מהסקר, נוטים יותר להעיז, יש להם מוטיבציה “להכות את השוק”, זאת אומרת להרוויח קצת יותר מהתשואה שמייצרים עבורם בתי ההשקעות או הבנקים, שמשתמשים בצי של אנליסטים, תוכנות מתוחכמות ומחשבי על. התשוקה לראות את תיק ההשקעות מוביל בפסיק אחוזון על הממוצע, המקובל, או החבר האלוף, היא האדרנלין והדלק למרבית ההחלטות. כדי שאכן כך יקרה, צריך לפעול קצת אחרת מהשוק, ולכן גברים נוטים לקחת סיכונים יותר גדולים בהחלטות הפיננסיות בבואם לבחור איזה בית נרכוש, איזה אוטו נקנה וכיצד ינוהלו ההשקעות שאמורות להצעיד אותנו בביטחה אל העושר הגדול או לפנסיה הצנועה.

נשים לעומת זאת אחראיות על השימוש בכסף. הקניות בסופר, חוגים, בגדים, קייטנות, בילויים, דברים לבית וכו’. בכך למעשה הן חולשות על הוצאות הבית ולהחלטות הקטנות שלהן יש משמעות עצומה והשפעה מיידית על התקציב המשפחתי לטווח הקצר, ואחריות על ההון המשפחתי שיצטבר לטווח הארוך.
הסקר, שבחן את 13% המשפחות בהן הנשים מקבלות את ההחלטות הפיננסיות ומנהלות את ההשקעות, מצא שהן מתאפיינות בהתנהלות סולידית, ממוקדות בהגנה על הכסף, חיסכון לטווח ארוך ובקיצור – נשים מסתפקות בביטחון. גברים נוטים לפעול בסיכון ומונעים מפוטנציאל הניצחון.

אם נחזור לרגע לבית ספר “שער הנגב”, אחת לשנה נהגו לקיים שם “יום ירוק”. מסורת רבת שנים שבה ליום אחד המורים נשלחים להרצאות העשרה והתלמידים מנהלים את בית הספר. כך עשו גם בקיבוצים. ליום אחד הנערים מכיתה י”ב היו מנהלת בית הספר, מזכיר הקיבוץ, מרכזת המשק ומנהל הנוי. היה להם יום אחד להטביע חותם ולכן כל שנתון בחר משימה אחת, ממוקדת אך משמעותית. לצורך זה צריך היה להבין מהי רפת, כיצד מתנהל בית ספר ומהו תקציב האקונומיה היומי של חדר אוכל קיבוצי.

לאור הממצאים של סקר בנק UBS בנושא קבלת החלטות פיננסיות, רציתי להציע לשקול ברצינות יום ירוק אלטרנטיבי. נגיד יום סגלגל, בו נשים וגברים יחליפו תפקידים. האמת – אפשר להתחבר לשורשים ולחגוג כך את שנת השמיטה הקרובה שתחול בשנת 2015 ולהפוך את היום לשנה שלמה.
שנה שבה נשים יהיו הרוב בכנסת, בממשלה, בצבא, במשטרה, בחברות הממשלתיות, בחברות הציבוריות, ברבנות. שנה שלמה שבה המדינה תנוהל על ידי אוהבות ביטחון ולא על ידי תאבי סיכון.

ואחר כך נדבר.

גילוי נאות 1: בבנקים בינתיים זה לא כל כך מצליח, אני מודה, אבל זה לא אומר.

גילוי נאות 2: אצלי בבית אני מנהלת את ההשקעות, כמו גבר, לא בגלל שזוגי אינו יודע חשבון (הוא פיזיקאי) אלא כי זה פשוט לא מענין אותו. חבל, עם הסקרנות שלי והמספרים שלו היינו יכולים להיות כבר…. לא? סתם דעה קדומה שלי? נו, לפחות זה יותר טוב מהחבר פרופסור שלפני 16 שנים, כששמע שאני בהריון עם בת, איחל לי שהיא תהיה יפה כמו אמא וחכמה כמו אבא. ברור שהתעצבנתי.

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי 25₪ הנחה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת פריטי הזדמנות אחרונה (ב50₪). הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן