יסמין לוי, עיתונאית ואושיית פייסבוק, חובבת סדרות טלויזיה אפלות, משי וצבעי פודרה. בגדים היא קונה באינטרנט למרות שנמאס לה מהמכס. הנשים שמאחורי קמפיין האביב של co.co.  שירה ברויאר

יסמין לוי הופיעה במסיבת האביב של קו.קו. כמו דמות צבעונית מסרט של אלמודובר. משקפי שמש גדולים, שיער שחור ארוך וגלי, ליפסטיק, חולצה רכה בגוון פודרה, חגורה דקה ומכנסיים מתרחבים בצבע תואם. היא אחת מחמש הנשים שהצטלמו לקמפיין הקיץ של co.co., עיתונאית (עד לא מזמן בידיעות אחרונות) ובלוגרית משפיעה בפייסבוק. אלפי חברים, מאות לייקים ביום על כל פוסט שהיא מעלה, ועם כולם היא מנהלת דיאלוג אינטימי. חושפת תחושות ומחשבות ובונה את עתידה בימים אלה ממש.

גיל: 38

מה את עושה בימים אלה?

אני בשלב של בנייה ובקרוב אשיק בלוג שמאחוריו מודל עסקי. בינתיים עובדת כפרילאנס, ונמצאת בעיצומו של פרוייקט כתיבה.

איפה נולדת וגדלת?

בסאן פרנסיסקו. אבא שלי מהנדס שדות תעופה, עברנו ארצות כשניהל פרוייקטים. כשהייתי בת 7 עלינו לארץ, ואז עברנו לשנתיים לפרו ושוב חזרנו לכאן. מאז אני גרה ברמת אביב.

מה למדת ואיך התפתח העיסוק שלך?

למדתי תקשורת וניהול במכללה למנהל, מלצרתי בלילות וכתבתי בימים. התחלתי לכתוב בשבועון “רייטינג”. זה היה בית נחמד, צעיר ובועט. משם המשכתי למוסף “שבעה ימים” של ידיעות אחרונות והתמקדתי בתחומי התרבות והבידור.

אל הפייסבוק התוועדתי לפני כשלוש שנים. זו היתה מתנת הפרידה של האקס שלי שעודד אותי לפתוח דף פייסבוק, ונשאבתי פנימה. זה עולם שהכל אפשרי בו. אני אוהבת את ההתחדשות המתמדת, אני יכולה לבטא את עצמי, זה אולטימיבי עבורי. במשך הזמן יצרתי קשר עם המון אנשים, חלקם אולי הגיעו אלי כי הם חיפשו את זמרת הלדינו באותו שם.

בחיים האמיתיים?

אני לא זקוקה להרבה. יש לי את גל, בן זוגי, את אבא שלי, וארבע חברות טובות. אני לא יוצאת הרבה, אני חיית בית, לגרור אותי מהבית זה לא פשוט, האופי שלי קצת עצלן.

אירוע משמעותי?

אירוע עצוב. ב-2004 אימי, השחקנית ברכה נאמן, נפטרה מסרטן הדם. הייתי בת 29. זה עדיין מלווה אותי. המוות והגעגוע משנים פנים לאורך השנים אך תמיד שם.

מצב משפחתי?

חיה עם בן זוגי מזה שנתיים וחצי גל מור (מייסד ומנהל האתר “חורים ברשת”), הכרנו דרך הפייסבוק.

מה מפחיד אותך? 

למות, שהיקרים ימותו לי. פציעות, שיבושים בחיים. ג’וקים. מטוסים. מתה על סרטי אסונות תעופה, זה דווקא מרגיע אותי.

מה משמח אותך?

עוגת שוקולד טובה. חיבוק חם מגל. בגד חדש. פרק מעולה בבית הקלפים. לחזור הביתה עם שקיות

מה עיצב אותך?

ההורים. הסביבה. המעברים בין המקומות, אני לא כל כך מחוברת למקום. אני רואה אורות רחוקים, חושבת מחשבות מלנכוליות על חיים אחרים שהיו יכולים להיות. אני בדרך כלל מסתכלת על חצי הכוס הריקה, מתגעגעת למשהו שאין.

בגדים: נמחץ לי הלב כשרוס אובטה סגרו. אני קונה באינטרנט אבל נמאס לי מהמכס. אוהבת  פריטים עם טוויסט, לא כל כך אוהבת רשתות. חולה על משי-  שמלות משי. אוהבת צבעי פודרה וכחול רויאל.

פטיש: צעיפים, קוסמטיקה של שאנל (מוציאה על זה הון עתק), תיקי קלאץ’

סטייל גורו: קייט מוס. היא מושלמת. אני אוהבת את הנון שלאנטיות שלה, ואת הגלאם רוק.

ספר: “המוות והפינגווין” של הסופר האוקראיני אנדריי קורקוב

טלביזיה: מורידת סדרות סדרתית. בית הקלפים, suits – חולה על הדמויות שמגלמים קווין ספייסי וגבריאל מאכט. מעניינות אותי סדרות שמתמקדות באופל

סרטים: אמריקן פסיכו, משחקי שעשוע, מגנוליה, אנה קרנינה, סרטי אימה.

מי ומה מעורר בך השראה?

פול בנקס, הסולן של אינטרפול. הוא יפה כמו מלאך והטקסטים שלו שורטים. גם תום סמית’, הסולן של האדיטורז, שיש בו משהו מיוסר שמחלחל.

אפי ארזי (מי שהיה מייסד סאיטקס ומאבות ההייטק הישראלי), היה מלא חזון ואמונה עם הניצוץ של ילד והישגים יוצאי דופן. ולאחרונה התרשמתי מאוד מההרצאה בטד של גורו השיווק סיימון סינק – איך מנהיגים מעוררים לפעולה אנשים אחרים.