צירוף המילים הזה בעברית נשמע כמו אוקסימורון. סריגים נתפסים כמוצר חורפי וחמים להתכרבל בו. סוודר. העברית עושה עוול לקטגוריית מוצרים שלמה, שלו התאמצה מעט האקדמיה למצוא לה שם חליפי, יתכן וניתן היה ליצור שינוי תודעתי אצל הלקוחות. כר חדש ופורה של יצירתיות, חומרים ודגמים היו נפתחים בפני המתלבשת העברייה אילו רק למדה לחבב את העין הסרוגה, העגולה, ולהתעלם מהתודעה הצרובה.

על ההבדל בין בדי אריג וסריג דובר בעבר בבלוג. בגדול, הסריג הוא בד שעשוי מחוט אחד שיוצר לולאות הנשזרות אלו באלו. אריג הוא בד הנוצר מחוטים רבים המתוחים לאורכם על הנול, וחוטים רבים הנארגים ביניהם לרוחב הנול. עובי החוטים, צפיפות השזירה שלהם והחומר ממנו הם עשויים קובעים את הרכב הבד שנוצר, מגעו ומשקלו.

הסריגה אם כן, היא טכניקה בלבד. הדוגמא המוכרת ביותר היא בד הטריקו שעשוי מחוט כותנה דקיק אחד שמתרוצץ במהירות על מכונת הסריגה.

סריגי קיץ עשויים באותו האופן, אלא שבמקום לייצר גלילי בד מהם ייגזרו הפריטים, הם נסרגים במכונות מתוחכמות שיודעות להוריד עיניים ולהוסיף עיניים היכן שצריך, כך שהגיזרה נוצרת מעצמה.  החוטים המיועדים לסריגת חולצה אופנתית עבים יותר מאלו המשמשים לסריגת בדים. הלולאות הקטנות, המכונות עיניים, בולטות יותר מאחיותיהן המיניאטוריות שהן אבני הבסיס של הבדים הסרוגים. על עובי החוט היחסי, מחפה הסריגה המשוחררת ואווריריות הלולאות.

חולצות קיץ סרוגות הן מסוג הפריטים שאהובים מאוד על מעצבים.
מכיוון שעבורם החומר הוא הבסיס להשראה, ליצירה, ולחידוש, הרי שהסרוגים הללו מאפשרים לגוון את הקולקציה ולהציע דגמים במגע ומראה שונים לחלוטין.
אבל האמת היא, שמעצבים אוהבים סריגי קיץ בגלל המראה המהוקצע ובעיקר כי הם מאפשרים להפליג על כנפי הדמיון, ולהרגיש מאוד אאורופאי.

אירופה עדיין משכשכת בקורונה ובאביב, אבל אנחנו מתקדמים יותר מכל העולם, אז דילגנו ישירות לקיץ הישראלי. נקבל (בברכה? בעצב?) את החום הגדול ונפריח סנוניות ראשונות של סייל.