שבוע האופנה אל מול שריפות האמזונס, תמונה נטולת איפור של שחקנית מוכרת אל מול טכנולוגיית הדיפ פייק. יעל רוזנולד יניב בודקת את תנועת המטוטלת בין המלאכותי לאותנטי

אם היינו סוקרות את האינטרנטים העולמיים בשבוע שעבר, הרי שלצד השריפות באמזונס ונזקי הוריקן דוריאן, היינו מקבלות גם תמונת סערה אינסטגרמית ערה למדיי. 

תמונה שהעלה שדרן הטלוויזיה, אנדי כהן, בה מופיעים אנדי וה-BFF, שרה ג’סיקה פרקר, לעת שקיעה, גרמה לרחש-געש. הכוכבת וסמל הסטייל מצולמת בה, שזופה ומחייכת, בלי טיפת איפור (לכאורה).

מצד שני, באותו הזמן, הסינים והאמריקאים ביחד, הולכים ומתמכרים עמוקות לטכנולוגיה שזיוף הוא עמוק עמוק בהגדרתה – טכנולוגיית הדיפ פייק. בקצרה, מדובר בטכנולוגיה שמסוגלת ללמוד ולחקות מחוות גופניות, הבעות פנים וניואנסים קוליים בקטעי אודיו ובסרטוני וידיאו, ככה שאפשר – למשל – לשתול את עצמך בכל מיני סיטואציות שמעולם לא היית בהן (על הצדדים הזדוניים יותר, נדלג). אנשים שותלים את עצמם בסצנות מפורסמות, מלהקים סלבס לסרטים בהם לא חשבו להשתתף, ויוצרים דמויות חדשות.

(המציגה אינה קים קרדשיאן. או דמות אמיתית בכלל)

אם נסרוק קצת לאחור, נראה שמגמת יצירת מצג השווא לא התחילה כאן. 

בשנת 2016, פתחה מיקלה סוזה פרופיל אינסטגרם. מיקלה, המוכרת יותר כ”ליל מיקלה” (Lil miquela), היא דוגמנית ברזילאית-אמריקאית, אושיית אינסטגרם ויוצרת מוזיקלית מדאוני, קליפורניה. הפרופיל שלה עומד על מעל למיליון וחצי עוקבים, שזכו, מאז יצירת הפרופיל, להתעדכן במקומות השווים אותם היא פוקדת, באירועים הנוצצים, ביצירות האחרונות שלה ובמלתחה האולטרה-מעודכנת, ממותגת ומעוצבת אותה היא מתחזקת. באמצע 2017, מישהו השתלט על החשבון של מיקלה, מחק את כל התמונות ויצר הפניה לפרופיל אינסטגרם אחר, של בחורה בלונדינית ויפת מראה, תומכת טראמפ נלהבת (ספוילר: הבחורה הזו לא באמת קיימת). כשמיקלה קיבלה את השליטה על הפרופיל שלה בחזרה, היא פרצה בווידוי מרגש, בו הודתה שהיא בכלל לא בת-אנוש, אלא יציר כפיהם של חברה בסיליקון ואלי.

דוגמנית מהממת ולגמרי לא קיימת? עולם האופנה לא התרגש. כיום, מיקלה מככבת בקמפיינים, לצד דוגמניות בשר ודם, דוגמת ג’יג’י חדיד, או לצד ישויות דמויות-אדם אחרות; האינסטגרם שלה עדיין משגשג להפליא; ומלא בתמונות שלה מהשקות או מחיכוכי שכם עם סלבז בשר ודם (או ככה אנחנו מקוות).

מיקלה היא רק דוגמה מוקצנת, שצמחה לעולם של משפיעניות רשת ו”מראה אינסטגרמי” (או מקבילתו instagramable). 

תחשבו קירות לבנים אדומות, ארוחת בוקר מצולמת מלמעלה, יד מטופחת אוחזת בספל קפה מעוצב, והמון מילניאל פינק. מוכר, לא? 

קחו לדוגמה את מוזיאון הגלידה בניו-יורק, שנפתח ב-2016 ומיד בגמר תקופת ההרצה, זכה לרשימת סטנד ביי של 200,000 אנשים. מדובר במעין ג’ימבורי למבוגרים, שזועק “צלמו אותי! צלמו המון! ואל תשכחו לתייג!” עם פריימים של ארטיקים ענקיים, בריכת סוכריות והמון-המון ורוד מסביב.

העמסת-סוכר ויזואלית, פרופיל האינסטגרם של מוזיאון הגלידה

העניין הוא, שכל הטוסט-אבוקדו-קערת-מוזלי האלה, שבהם התמחו משפיעני הרשת עד לדרגת פרופסורה, כבר מתחילים להישחק בקצוות.

משפיעניות הרשת החדשות, נערות בנות 15 עם מאות אלפי ומיליוני עוקבים, נוטשות את קונספט הפיד המעוצב, שהכתיבו המילניאלס שליטי האפליקציה, לטובת המראה המבולגן, ה”מה שיוצא אני מרוצה”, הספונטני והאותנטי.

משפיענית-רשת 2019 | כמעט 200 אלף לייקים על התמונה הזו.

לצד הפרופיל הספונטני-אותנטי, מוגשת גם אג’נדת המשפיענים בנושאים שעד כה לא דובר בהם, כמו בריאות הנפש או פגמי עור כאלה ואחרים.

המשפיענים החדשים הם כאלה שאפשר להזדהות איתם. האמא-בלוגרית, לורה איזומיקווה, חולקת עם קהילת קוראיה את הצדדים האסתטיים ואלו הממש-פחות של אמהותה. בזירה המקומית, הבלוגרית ומנחת סדנאות האינסטגרם, אירה קרכובסקי, מעלה צילומים בלתי-מבוימים, בשילוב טקסטים כנים, בנוגע למשפחתה. הקהילה האוהדת – מגיבה בחיבוק חם בחזרה.

מתוך פרופיל האינסטגרם של אירה קרכובסקי

ומה עושים מותגי האופנה והלייף סטייל אל מול השינויים? 

סקר שנערך בשנת 2016, חשף כי 9 מתוך 10 צרכנים, מעוניינים שהמותגים מהם הם מבצעים את רכישותיהם, יהיו אותנטיים. הם התכוונו, “בחיאת, תהיו שקופים ואמיתיים“. 

לקח קצת זמן להפנים. 

לפני כמעט שנה, הושק מותג הביוטי Then I Met You, מאת יזמית הקוסמטיקה, שרלוט צ’ו. כחלק מאסטרטגיית בניית המותג, החליטו בחברה להוציא סכום עתק של 0$ על פרסום במדיה החברתית.

את התקציב שהתפנה, בחרה שרלוט להוציא על חוויות של ממש, חוץ-וירטואליות, עבור לקוחותיה. בתקופת החגים, החברה צירפה לכל הזמנה גם כמה שטרות, יחד עם המלצה להזמין לקפה מישהו שהקשר איתו אבד עם הזמן. היא ארגנה אירועים חינמיים, בהם הפגישה עם כוכבות ביוטי מהיוטיוב, או העלתה לדיון נושאים בוערים חברתית הנוגעים לעולמה. כשנשאלה על המהלך, סיפרה צ’ו כי “אנחנו מאמינות כי הגדלת הקהילה שלנו, בלי שימוש בכל מודעות המדיה החברתית, היא הרבה יותר אותנטית. אני רוצה לבנות קהילה, לא לקנות אחת“.

המותג שעושה חשק לפעילויות גופניות ללא הפסקה, Patagonia, משקיעים מחשבה באופן קבוע ביישום של ערכי החברה: הם מחילים מדיניות תמריצים לעובדים שייבחרו לנסוע ביחד לעבודה (במקום לנסוע לבד וסתם לשים עוד מכוניות על הכביש), עושים שימוש בחומרי גלם מופחתי נזק סביבתי, מקדמים תנאי העסקה הוגנים ובטוחים לעובדיהם, מעבירים אחוז מהכנסות המותג לתמיכה במטרות אקולוגיות ומתחזקים באתר פלטפורמת Worn Wear, בה יכולים לקוחותיהם למכור ולקנות פריטים משומשים של המותג, כמו גם לקבל עצות על תחזוקה שוטפת של הציוד, להארכת חייו.

מותג ההלבשה התחתונה Aerie, מציע אף הוא את הדברים כמות שהם, עם מדיניות #nofilter נטולת פוטושופ כבר משנת 2014.

וכאן ב-CO.CO, בכל צעד וצעד, מבחירת הדוגמניות ועד להצגת השואורומריות, מהאפשרות לקרוא על החזון שלנו ועד לדו”ח השותפות הרבעוני, שמשתף באופן הכן ביותר במעשינו כאן, אנחנו בוחרות באותנטיות ככוח מניע מהיום בו הכרזנו ביננו לבין עצמנו על האפשרות להקמת המותג בכלל.

אותנטיות אופנתית בימים אלה ממש.

ספטמבר הוא חודש האופנה בבירות היפות והנכונות.

זה הזמן בו מציגים, מיטב מעצבי האופנה הבינלאומיים, את חזונם העיצובי תוך כדי מופע אקסטרווגנזה רב-חושי.

לצד המוגזם, ישנם גם מותגים שבחרו להעלות אג’נדה באופן גלוי. אצל המותג Prabal Gurunge עטו הדוגמניות סרטים רחבים, עם הכיתוב “Who gets to be American?” (אנחנו עשינו את זה הרבה קודם עם ה”מיהו יהודי?”).

ואם כבר הבעת עמדה ברורה, יריית הפתיחה לתצוגת המותג Pyer Moss ניתנה כשחבר הספר “לא יהיו ניסים כאן“, קייסי ג’רלד, עלה לבמה להקראת קטע של זכרונות עבדותה של פאני מור. את דבריו הוא סיים בהצהרה “אנחנו כאן כדי לדרוש את כנפינו“. ההשראה לקולקציה כולה הגיעה מסיסטר רוזטה ת’ארפ, זמרת אמריקאית, שלא זכתה לקבל את הקרדיט המגיע לה כמקור הרוק’נ’רול. 

בועידת ה-G7 האחרונה, מעבר לכל מיני כותרות-טראמפ רגילות, בצבצה ידיעה משמחת: נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הציג את אמנת האופנה החדשה שלו, שמורכבת מסדרת קווים מנחים לתעשיית האופנה, כדי לחבר אותה יותר למה שקורה באמת בעולם, מתוך כוונה להפחית את ההשפעה הסביבתית המזיקה. מעל ל-150 מותגים כבר הצטרפו, ביניהם שמות כמו גוצ’י, שאנל, אלכסנדר מקווין, פראדה ועוד.

אפילו כמה חברות אופנה מהירה בינלאומיות, יצאו בהכרזה שיפסיקו לרכוש עורות מברזיל, כדי שלא לתת יד לתעשיית הבקר ולבירוא יערות הגשם שבא יחד איתה. 

אותנטיות שולטתתתת.