מוצרי עור היו מאז ומעולם סמל של איכות ויוקרה. מותגי העל הקפידו להשיק בכל עונה קולקציה מעוצבת לעילא של  אביזרים ומוצרי הלבשה מעור, והלקוחות נהו אחר הדבר האמיתי. אלא שהאמיתי הזה נתפס כבלתי נגיש ויקר להחריד. ולא בכדי. מספיק לדמיין את גלגולו של מעיל מרגע היוולדו כעגל רך, דרך שנותיו במרעה, נעוריו ברפת ועד לבגרותו, כשהשלם פורק לסך חלקיו והפך למזון, נעליים ומלבושי יוקרה. על הדרך המפורטת בה הדבר הזה קורה, ועל תחנותיה האכזריות יותר והאסתטיות פחות, לא ייכתב טור בבלוג הזה. מאידך בחרנו להתמקד בדרך הארוכה לפסגה שעשה התחליף האתי – בד דמוי העור. 

יוקרה נולדה מאז ומעולם ממיעוט. ככל שמוצר יקר יותר, נדיר יותר או מעבר להישג ידם של הרוב, כך עלתה יוקרתו. האופנה המהירה נולדה במטרה למצוא דרכים להפוך את המורמים מעם הללו, לנגישים לכל. הבדים במראה דמוי עור פותחו כפתרון אופנתי חלופי לחובבי החומר האמיתי. אם לפני עשרים שנה תחליפי העור נחשבו בעיני מבינות דבר למוקצים מחמת זילות, הרי שלאחרונה, בעקבות התנועה האקולוגית, חל מהפך במעמדם. 

שיטות רבות ושונות פותחו לייצור בדים במראה דומה לעור. אחד המוקדמים שבהם נקרא Presstoff . הוא הומצא בגרמניה של המאה ה -19, והיה עשוי משכבת עיסת נייר דחוסה במיוחד. השימוש הרחב ביותר בחומר החדש נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה כתחליף לעור, שבתנאי מלחמה לא ניתן היה להשיג. חסרונותיו העיקריים של ה Presstoff היו שבניגוד לעור, החומר לא היה גמיש ובתנאי לחות נטה לאבד את הלכידות ולהתפורר.

הפיתוחים לאחר מכן התמקדו ביצירת חומר גלם המורכב מטקסטיל כשכבת בסיס סיבית ועליה ציפוי מחומר פלסטי.  לחומר הזה קראו פורומריק. החומר הפורומרי הראשון הוצג על ידי חברת דופונט בשנת 1963 בתערוכת הנעליים של שיקגו. שנה לאחר מכן, ביריד העולם של ניו יורק ב -1964 בעיר ניו יורק, הפך הביתן של דופונט למרכז עליה לרגל ומקור החדשנות המרכזי. לאחר שהחברה הוציאה מיליוני דולרים בשיווק החומר המהפכני ליצרני נעליים, נאלצה דופונט להודות בתבוסה הכלכלית ולהפסיק את ייצורו בשנת 1971. 

תחליפי העור כיום מיוצרים מבדים עשויים מסיבים טבעיים או סינתטיים עליהם נמרח ציפוי פלסטי, שכבת פוליוויניל כלוריד רכה. הבדים האלו זכו לשם המסחרי המוכר PVC . הטכנולוגיה המתקדמת שיצרה אפקטים מתוחכמים ואיכותיים במגע ובמראה, לצד פריחתו של טרנד הקיימות, תרמו לעליית קרנם של תחליפי העור.
לא עוד האח העני והמסכן שעובר ליד, אלא  הדבר האמיתי שגאה בהיותו חלופה רחומה, הוגנת והרבה פחות מזיקה לסביבה.

בעידן הנוכחי זוהי כנראה תופעת ה FAKE החיובית היחידה.

צילום: Aya Bouzaglo  |  קאבר: Emiliano Vittoriosi  |  בתמונות מיקה אלמוג, שותפה 1237; חגית שניר זלינגר, שותפה 762; קטיה קלצ׳קין