בספטמבר שנה שעברה, בשוך המחאות, בפרוץ ה 99% ובפרוש עלינו עוד מעבר מוקדם מדי של שעון חורף, התחלנו להפוך ברעיון של הקמת מיזם חברתי למטרות רווח. יזמות נשית אלטרנטיבית שתדבר פשוט ואל כולן. שנה לאחר מכן, אנחנו מוצאות עצמנו עם הרעיון מבושל, התוכנית קורמת ואם לא יהיו תקלות, בתחילת נובמבר יוכלו הנועזות הראשונות שמצטרפות אלינו בימים אלו ממש ללבוש את האידיאלים והערכים, לקשור למותן את ההשקעה ולענוד על צוואר את החזון, ולהיראות מ צו ין.

פסק הזמן הזה של חגים ושמש קופחת בחמש בבוקר בחלון, הוא הזדמנות מצוינת להרהורי סליחה. סליחות שיתופיות עדיין אין לנו הרבה כי רק התחלנו, וכמאמר גברת קלישאה מי שלא עושה לא טועה ואנחנו עדיין לא עשינו כל כך, אבל דיברנו לעומת זאת, עד זוב גרון, שאילו אנו תהילה של עגנון, זה מכבר נקצבו מילותינו. אבל ביום כיפור הבא בטח זה יראה כך:

סליחה בשם השליח שאמר פעמיים בטלפון שהוא כבר מגיע ובסוף החבילה הגיעה בדיוק למחרת. הארוע.

סליחה שלא נשארה דווקא החולצה עם הקשר שכולן רצו כי לא ייצרנו מספיק מרוב הלחץ שאף אחד לא יקנה.

סליחה מכל מי שהזמינה מידה 42 וגילתה שהגיזרה יצאה בגודל של עוטף עזה.

סליחה ממ.ג. ששלחה לנו צילום של שמלה של אלמביקה וסירבנו להעלות אותה להצבעה לייצור – גדי יגיל אמר שמילא בבריכה, אבל לא מהמקפצה.

אבל אם תצלח לנו הדרך והחזון הכלכלי נשי שלנו יקום ויהיה, אנחנו מאחלות לכולנו שנצטרך לבקש את הסליחות הבאות:

סליחה מכל המעצבים שלא הספקנו עדיין לקבל כשותפים בקו.קו. – סבלנות, זה יקרה.

סליחה מכל השותפות שלא הספיקו להצטרף כי סגרנו את הרשימה – נודיע אם נזדקק לסבב גיוס נוסף

סליחה מכל הלקוחות שהבינו שכדאי להצטרף כי הבגדים והמחירים ממש שווים – אבל לא נשאר להן מה לקנות, כן הזהירות היא מנהלת המלאי האמיתית שלנו, נשתפר לשנה הבאה

סליחה מכל אלו שמתחת לגיל 36 או מידה 36 – נתח שוק מסוכן, שקשה לרצות אותו כיוון שמדובר בפרסונות שאינן מושפעות מטרנדים – אנחנו מכירות בזכותכן להתלבש ובודקות כיצד ראוי לפנות לסיגמנט השוק הזה.

וסליחה אחרונה על כל המילים ששפכנו לעייפה בניוזלטר השבועי שלנו – זו היתה הדרך היחידה לשתף אתכם ולהפוך חזון למציאות

לו יהי. שתתגשמנה כל הסליחות.