אבל גם לקוסם יפה תואר כלפיד יקח כמה שנים ללמד מקצועות ליבה שישים אלף אברכים ועוד מספר דומה של אברכות, ובני דודים ודומיהם. אבל יש עבודות שיכולות לפרנס את העוסקים בהן גם בלי לדעת אופציות בינאריות. ועובדים כאלו יהיו קיימים ונחוצים תמיד! הטקסטיל היה ממלכתם של היהודים מאז ומעולם. חייטים מדופלמים מגרמניה ורוסיה הפכו לסוחרים בשדרה השביעית בניו יורק ולטייקונים גלובאליים בספרד או באירופה. הטקסטיל היה מנוף מופלא לסינים כשהם החליטו שהגיעה העת לכבוש את העולם. הטקסטיל הוא ענף מסובסד בספרד ופילס למעצמת היצוא שלהם את הדרך. הטקסטיל מפרנס יפה את טורקיה, הטקסטיל הוא בסיס להסכמים כלכליים ייחודיים שיש לישראל עם מצרים וירדן וארה”ב. וולמארט האמריקאית הודיעה לפני שבוע שהם יתמכו ברכש טקסטיל אדום כחול לבן. ואצלנו?

האנדרטאות מהתאחדות התעשיינים וגיבורי העבודה וההסתדרות חגגו בניצחון גדול את חוק הטקסטיל שתקף לשנתיים שלמות! בעקבות ההברקה הזו הצבא קונה רק מדים יקרים פי שתיים, שהתפירה שלהם היא ממש ברמת מורכבות של כתה א’. אבל תקציב הבטחון ממילא בולע הכל.
עד לפני שנים מספר עוד היה בבני ברק מפעל מפואר בשם “סריגי השחר”, בבעלות אנשים דתיים מקסימים, ששמו דגש על עיצוב ואיכות. עבדו בו הרבה סורגים וסורגות חובשי כיפה ושביס, וחילוניות שכמותנו פקדו את המקום תכופות בלי חשש יריקה. כל עוד השקיעו במכונות וטכנולוגיה העיצוב והפיתוח היו אתגר מרגש. אלא שאז זרחה על העולם השמש הגלובאלית וגברינו הטובים, אנשי העסקים ובעלי החברות, הבינו שחבל לזרוק כסף על ברזלים. הרבה יותר משתלם ונעים לנצל את הסינים, באמצעות היוצ’יינהרט כמובן, ולסנוור את אזרחיות המערב הרחומות בשמלה מהממת בחצי מחיר שבאה עליהן מה-זה-יפה! שלא תחשבו חלילה שמדובר בהשקעות טכנולוגיות בסדר גודל של כיפת ברזל, או בטר פלייס. עשירית מכך יכולה לסדר “זארה” ישראלית ולהשאיר עודף לקפה. זו פשוט החלטה מדינית אסטרטגית: להבין שבכל חברה, אפילו מצויינת כמו החברה הישראלית, תמיד יהיו אזרחים שאינם שפיצי מחשבים, תותחי פרמצטיקה או מדעני נדל”ן. וגם הם צריכים וחייבים להתפרנס. אז אולי חקלאים כבר לא נהיה כי נורא חם בשדה ואין שרותים, ובנאים לא כי זה קשה והקסדה הצהובה לא יפה לעור הפנים, אבל לתפור? לתפור?? כל אחד יכול ללמוד בחמישה ימים. לא בחמש שנים. אפשר לקיים מתפרה רק של בנים, אפשר רק של בנות, אפשר בקבוצות קטנות או במפעלים גדולים. לייצר בגדים יצטרכו תמיד, כי כווווולם מתלבשים. (ואל תתרשמו מהבאז של מדפסות התלת מימד, זה מצוין בעיקר בנסדאק).
במדינת ישראל עלתה האבטלה בחודש האחרון ב 5%, קצבאות ילדים ואברכים מחולקות כמים. הגיע הזמן להפנות תקציבים לסבסוד אסטרטגי של תעשיה בסיסית, כנגד העסקת עובדים, בנדיבות. הייטק זה מצויין, אבל יש גם לואו טק שנדרש לנצח. למשל טקסטיל. כל עוד אין גן עדן. אבל הוא צריך להיות מעודכן, ומתפתח, וחדשני. להכריח את הילדים שלנו ללבוש מדים יקרים פי שניים ונאים בחצי, זה פאסה. להשקיע בתעשיית אופנה מקומית שמאפשרת יצוא וצמיחה של אלפי מעצבים, יהפוך אותנו למקום נורמאלי שיש בו עתיד.