הילה רגב מתרעמת על המזג ההפכפך, החזאים חסרי האונים והגרדרובה החדשה שרק מחכה להזדמנות
בתחזית הבטיחו התקררות ניכרת, אבל הם משקרים. הם משקרים כבר הרבה זמן. כמו עמוד אינסטגרם חמוד שאני עוקבת אחריו ומעדכן כל בוקר את המעלות הצפויות בתל אביב. כבר חודשיים וחצי הם מעדכנים בחדווה “היום בתל אביב יהיו שלושים מעלות!”. אני קוראת את זה במעין עליצות מרירה. יודעת שהם לא אשמים, אבל מתעבת אותם מבפנים. פעם גם אני הייתי ילדת קיץ נצחית ושמחה כזו, אבל אז גרתי בירושלים ובקיץ היה פשוט חם ולא הרגשת כאילו טבלת בשאריות של התאילנדית בסמטת הר סיני כל פעם שיצאת החוצה. גם לא הייתה פעוטה לרוץ אחריה ברחבי הפארק או השמנה הורמונאלית שהשתלטה לך על הגוף (אמא שלי קוראת לזה “היריון” אני מעדיפה את הביטוי הפחות שכיח במקומותינו “השתעבדות ליתרון הדמוגרפי”). וכך יצא שבמקום לקפץ לי שזופה ורעננה בסוף הקיץ, אני כבר מייחלת לסתיו. מפנטזת עליו. נועצת בפינטרסט תמונות של עלים נושרים ומגפי פיפ-טואו אלגנטיים. #הביאואתהסתיו, אני מייחלת בהאשטגים באינסטגרם. מצידי שלא יהיה אפילו סתיו אמיתי. רק שאוכל לנשום קצת. ללבוש ג’ינס. להפסיק לגלח רגליים.
ברגעי משבר מערערים, כך הבנתי על עצמי בגיל 33, אני נוטה לפתח אמונות טפלות. ואם לדייק, אני נוטה להתחפר בקולקציות חדשות ולסמן לעצמי פריטי מפתח שישנו את המציאות הקיימת. “השינוי מתחיל בתוכי” אני מזמזת מנטרות שרי אריסון “אם רק יהיו לי כפכפי זמש בסגנון מרוקאי, המעלות בטח ירדו באחת או שתיים. אם רק אמדוד מספיק פעמים את הגולף הזה, הגשם בטח יירד. הוא חייב לרדת. יש לי גולף! למה אלוהימה מציבה חולצות טי חמימות בחנויות אם לא לעודד את הגשם לרדת? זה היגיון בסיסי!”. הייתי ממשיכה להלאות אתכן בהלך המחשבה המגובש שלי (חולצת כפתורים ארוכה= בריזת בוקר קרירה), אבל חבל לכולנו על הזמן. במקום זה אתן יכולות לעזור לי ללקט מחוללי גשם ידועים. רק ככה ניצור שינוי. שמתחיל מבפנים. ברור.
כוחה של האמונה: קלאסיקה על זמנית שיכולה להצטרף מעל גופיה לבנה, טישרט מהופעה ושאר המלצות שסטייליסטיות ידעו לתת לכן. אני אומרת – היא כל כך יפה ונכונה להרגע, שפשוט הייתי מחברת אליה מכנסי ג’ינס באותו צבע, עולה על כפכפי מריאן ויוצאת לחפש נחליאלי וחצב אורבאניים. ליתר ביטחון אקח איתי מדריך ציפורים וצמחים, כדי שאדע לזהות נחליאלי וחצב.
כוחה של האמונה: יום אחד ילדתי, ממש בקרוב, אמא תוכל ללבוש שרוולים ארוכים. ולטשטש את הבטן. ולהתחפר עם כוס תה יסמין במרפסת ולשמוע איך הרוח מנשבת מהים ולהגיד לעצמה בלב “תודה לאל שיש גולפים נעימים כאלה שאפשר להרגיש בהם צרפתיה למהדרין. והכי חשוב – הטי המשובח הזה ילך מצוין עם גרביים. ואני יודעת שגם אתן מתגעגעות לגרביים.
כוחה של האמונה: הדרך הכי טובה לשנות את מזג האוויר? לעבור בבן גוריון בדרך לפריז. הדרך הכי זולה לשנות את מזג האוויר? לעמוד מול המקרר ולהתעלם כשהילדים אומרים לך “אמא, אמא, אוכל, תנקי לי, תציירי לי, טלוויזיה, לולי”. הדרך הכי אפקטיבית לשנות את מזג האוויר? מכנסיים חדשים שמזכירים לך את פריז, או קופנהגן כך שבאמת תצטרכי לעמוד קצת פחות מול המקרר.
כוחה של האמונה: המערכת הזו שמתכתבת עם נוסטלגיה מלחית ומודרנה של פסים, היא יותר מצב רוח מבגדים. הגזרה המרובעת של החולצה רחוקה מהגוף, המכנסיים הרחבים מסריג כותנה מדוגם שהם גרסה סטייליסטית של מכנסי התכרבלות ביתית (על ספה לבנה אם אפשר) עושים הרגשה של מזג אוויר אירופאי. לפעמים הרגשה זה כל מה שצריך.
זה “השלום מתחיל בתוכי”….