בהיסוס מה, אחרי יותר משנה שנמנעה מאיתנו פעילות חברתית, נקיים היום ומחר סופ”ש פתוח בחנויות. הכניסה תתאפשר לבעלות תו ירוק ומחוסנות. האם זה בסדר לבחור את מי נכניס הביתה או שהלקוחות ידירו רגליהן וישטפונו בגל מחאה?

השבוע הראשון לפתיחת החנויות המחודשת התאפיין בזרימה נינוחה ופיזור מבוקר של לקוחות, אך אין לדעת איך יתנהג סוף השבוע הפתוח הראשון אז ליתר בטחון, גזרנו על עצמנו (ועליכן) מגבלות. סופשבוע פתוח הוא מסורת ותיקה שמיסדנו בשנה הראשונה לקיומנו בעקבות בקשות של לקוחות לאפשר ביקור בחנות לאחר שעות העבודה. זה היה מזמן, בימים שהיתה לנו חנות אחת, ולכן עבודה מסודרת ניין טו פייב במשרד.
האוירה העולצת במכירות סוף השבוע, כשכולן נפגשות עם כולן בחדר המדידה, פושטות ולובשות זו לצד זו ללא מעצורים, הפכה את האירוע למפגש חברתי והזדמנות להכיר ולשמוע מה נשים רוצות.

בשנה האחרונה, יחד עם החופשות, ההופעות, המסעדות והטיסות, דממו גם המפגשים שהנהגנו במהלך השנים. הסלון התרבותי יצא לחל”ת ואיתו גם מכירות סוף השבוע.
כל עוד לא נמצא חיסון לוירוס הקורונה, לא בא בחשבון לפתוח את המתחם להתקהלויות. אף אחת מאיתנו לא רצתה להסתכן שלא לצורך, ובוודאי שלא לסכן אף אחת מכן.

עבור עסק קטן כמו שלנו, די בנוכחות חולה מאומתת אחת כדי לשלוח את כולנו לבידוד, ואז איך תישלחנה ההזמנות מהאתר? איך נקדם את הקולקציה לעונה הבאה? חיכינו ונזהרנו עד לבואו של החיסון המיוחל שיאפשר לנו לחזור ולו לשמץ מחיינו הקודמים.

ואז הגיע החיסון. והונגש לאזרחים במבצע מופת של קופות החולים המאורגנות שקמו בימיה של מדינת ישראל הסוציאליסטית ונועדו לשרת את קבוצות הפועלים שסללו כבישים וייבשו ביצות. (בהזדמנות תקשיבו לפרק 188 של הפודקאסט המעולה חיות כיס על ההיסטוריה של  הרפואה המאורגנת).

כשנדמה היה שקשה יהיה לקבל תור לחיסון, צבאו המוני האזרחים על המקלדת והטלפונים במטרה להבטיח את מקומם, מי ביושר ומי בכושר (תיחמון). העיתונים זעקו את זעקת המורים שביקשו קדימות, הכותרות זעמו על הפרוטקציות לסלבס בהישרדות וסתם מחוברים. אך נדמה שככל שהתקדם מבצע חיסון האוכלוסייה והתברר שהוא נגיש לכל, החלו להישמע קולות אחרים, וגם אמצעי התקשורת שמחו לרענן את סט הפרובוקציות החדשות שישאירו את הצופים והצופות (והקוראים והקוראות) מרותקים למאמצי הרייטינג.

אפשר היה להתווכח על חובתה או זכותה של כל אזרחית להתחסן, לו היה מדובר בעניין פרטי שהשפעותיו אישיות. אבל לא זה המצב. כל נטורופט שאינו מאמין בחיסון, כל צעירה שחרדה לפוריותה כי איזה ד”ר שעבד בפייזר לפני עשר שנים אמר שבזמנו הייתה דאגה כזו, יכולים לממש את זכותם לבחור אם להתחסן או לא. השבוע פגשתי אפילו בחור בן 54 שאינו מתחסן כי הוא חושש שפוריותו תיפגע.

כשחופש הבחירה מגיע בליווי וירוס מדבק במיוחד, החופש האישי הוא על חשבון החרות של החברה כולה. אם לפני שנה רוב הציבור חשב שקורונה-שמורונה-כולה-שפעת, הרי שהיום כולנו מבינים שגם אם שפעת, הרי שהיא מזן מיוחד, כזה שעוצר את מערכת החינוך, התרבות, המסחר והפנאי. ואלו ימשיכו לתפקד במוד פותחת-סוגרת, כל עוד תימשך התחלואה.

החיסון הוא מבחירה על פי חוק. אין על כך ויכוח. אבל התחסנות פירושה התחשבות בחברה הסובבת אותנו, במשפחה, בעסקים מהם אנחנו קונים, באומנים שמייפים את חיינו, בילדים שזכותם להבריז מבית הספר מבחירה ולא בגלל ששכחו אותם בבית. אומה שלמה עמדה מלכת ומה שיאפשר לה לחזור לתיפקוד (חוץ מממשלה שפויה) זה שכולנו נהיה בריאים. אפשר היה להגיע לתוצאה הזו באמצעות משמעת עצמית קפדנית שלא התאפשרה בגלל הפוליטיקה ואפשר שזה יקרה כי כולם יהיו מחוסנים.

כך או כך, אפשר להבין את המתחתנים שמפצירים באורחים להתחסן על מנת שיוכלו לשמוח יחד, ואת העסקים והארגונים שרוצים לחזור לפעילות מלאה בלי להסתכן בהשבתה כעבור יומיים, או חלילה לגרום ללקוחותיהם לחלות.

אז היום ומחר ניפגש בסופ”ש הפתוח, חמושות בתו הירוק, מסיכה, ורוח טובה, ונקווה שזהו הסמן הראשון בחזרה לחיים.

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן