האופנה החדשה היא להיכנס לכיס של בנותינו ובנינו שהתמזל מזלם להתפרנס מהתעשיה הזוהרת שמייצרת הרבה דברים חכמים, הרבה עשירים צעירים (וגם כאלו שפחות) אבל הם התקוה לשינוי חברתי. ביקור בתערוכה של האמן הקונספטואלי  דוד גינתון במוזיאון תל אביב ופרק אחד על אנגליה של שנות השבעים בפודקאסט “כשבגרוש היה חור” יכולים להניע אותם לפעולה.

בשבוע האחרון עלתה התקשורת למתקפה חזיתית על פרת המזומנים הישראלית – תעשיית ההייטק. זו שמעסיקה 10% מהעובדים אבל אחראית על 25% מההכנסות ממיסים. זו שנדמה שהיא מייצרת מיליונרים בקצב של נדבקי קורונה, זו שיש בה את ריכוז היפים האמיצים והמחוברים הכי גבוה בהשוואה לכל תעשייה שהיא, זו שתפסה את מקומם של הרופא והעורך דין בכיסופי האם האוניברסאלית, זו שכל כך מעטים מוכשרים לשחות בה, שהיא הפכה במהרה לאוקינוס כחול עבור העובדים, ובו בזמן לאוקינוס אדום עבור המעסיקים.

הקושי לגייס עובדים הביא מנכ”ל אחד להלין על עליות השכר הנובעות מהמחסור בכח אדם מקצועי והוא קרא לאחיו המנכלים לחבור יחד ולעצור את הטירוף.
ציוץ אחד הספיק להצית את האש. האם יש כאן נסיון מסוכן לתאם מחירים? מישהו לא רוצה להתחלק בכל הטוב שנפל עליו בהנפקה המוצלחת עם העובדים שלו?
ומסביב יהום הסער. מחד 90% עמך ישראל שמרייר על החלום, מתקשה לשרוד וטוען שפערי השכר מגדילים את אי השיוויון ומהווים סכנה ליציבות החברתית, מאידך 10% חדות כתער ויפי בלורית, שסבורים שנטפלים אליהם מקנאה בלבד, והם בסך הכל מתוגמלים על פי ערכם בשוק.
שני הצדדים כנראה צודקים.
אכן לרוב קשה להתקיים כלכלית ואכן הרוב מקנא באלו שקל להם.

הדיון בסוגיה אם השכר הגבוה מוצדק, אם הביקורת נובעת מקנאה, ומה לעולם הזוהר ואי השיוויון, מייצר הרבה רעש ועשן אבל בסוף, כמו משחר ההסטוריה האנושית, מדובר במלחמת כוחות. מעסיקים מול עובדים, עשירים מול עניים, פריוילגים מול שפחות.
השאלה היא האם אנחנו מאמינים  שכוחות השוק אכן פועלים לטובת כולם. והתשובה, כפי שמלמדת ההיסטוריה, היא כמובן, שלא.

העושר אינו מחלחל מטה, אלא מתנקז כמו מורסה אל השכבה העליונה. ולמרות ששכבת הדלקת קטנה במהירות עם הזמן, היא מקרינה על כל הגוף.
כולם רוצים את הטוב הניבט אליהם במדיה החברתית מבעד לקוקטייל אקזוטי, על רקע חופי הטורקיז של המלדיביים, בעיקר אם כל מה שהם יכולים להרשות לעצמם זה יין פטישים במרפסת.
זה מה שמתסיס את השטח מלמטה.

הציוץ שהצית את הרשת הפעם היא תסיסה שמציתה את השטח מלמעלה. הפריוילגים שגייסו סכומי עתק למיזם המוצלח שזכה לשווי חלומי, מתקשים לעמוד בציפיות המופרכות של המשקיעים.
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר. את זה המנכ”לים הצעירים יכולים לעשות רק עם הרבה יותר אנשים מוכשרים ממה שביכולתם לגייס בארצנו הקטנטונת, שצומחת דמוגרפית הכי מהר בעולם, אבל לאו דווקא בשכבות הרנטביליות (ותודה לדב גרינבלט הגיזבר המיתולוגי של הקיבוץ על תרומתו הצנועה להשכלתי הכלכלית).

המחסור החמור בעובדים בהייטק יטלטל את המשק ויעסיק את התקשורת עד שימצא לו פתרון קסם. או שבדרך נס תוכשרנה בין לילה מתכנתות למכביר, או שהענף יפתח ליבוא עובדים זרים בדיוק כמו שקורה בכל ענף שסובל ממחסור בידיים עובדות דוגמת עובדים סיעודיים ועובדי בנין, או שהתעשייה הזו תאיץ את הוצאת התעסוקה למיקור חוץ. הפתרון הסביר ביותר.
כך או כך, במקרה הזה, הלחץ מצד המשקיעים לתוצאות מהירות, שנובע מראייה אסטרטגית לטווח קצר, עלול להיות הקש שיקריס את גב התעשייה כולה.

מאבקי כוחות בין עובדים למעסיקים הם סיפור ישן שחסידי השיטה הקפיטליסטית היו שמחים למגר באחת. והם מצליחים במידה לא מבוטלת, בחסות תפיסת התחרות החופשית שמאפשרת לארגונים החזקים לבלוע את הקטנים ולייצר אי תחרות.

צילום דוד גינתון

מי שחושב שאופיה הייחודי של תעשיית הקסם יעמוד לה לעד בגלל שמדובר בעובדים בעלי סט כישורים ייחודי, מוזמן לשוחח עם ה”מאייסטרים” האגדיים של מפעל פולגת, שיתעכב בתערוכה של דוד גינתון במוזיאון תל אביב על עבודתו למה השירה שותקת

…”בעד 60 סנט לשעה. לכן התעשייה זזה למתפרות בשטחים
ואם בעזה ידרשו עוד שקל לזוג ג’ינס, היא תעבור לג’רש”…

ואפשר גם להקשיב בפודקאסט ההסטורי המצוין “כשבגרוש היה חור” של רועי גרון לסידרה על אנגליה של שנות השבעים. במלחמות כח אין מנצחים, אבל יש מדינה מפסידה.

ההתקפה על שכירי ההייטק היא הזדמנות מצויינת לכח העובדים המעולה הזה להכתיב נורמות חברתיות חדשות, שיאזנו בין טובת הכלל וטובת הפרט. לא מעט מהם יעברו במהרה לצד השני של השולחן, בין אם יקימו סטארטאפ, ימנכלו יוניקורן או יהפכו למשקיעים. הם מכירים את מפת האתגרים של הענף כמו את הניווט בשבוע ההישרדות בקורס טיס. ההיכרות המעמיקה והתבונה שעמדה להם לפלס את דרכם אל ההייטק, הן הכח איתו הם יכולים לשנות סדרי עולם.

הצווארון הכחול החדש.

חדש בחנותלחנות

?Are you on the list

קבלי ₪25 במתנה

ומשלוח חינם

למימוש ברכישתך הראשונה!

לאחר קבלת כתובת הדוא”ל שלך נשלח לך את הקופון. ההטבה למשתמשות חדשות ולא כוללת מוצרים בהזמנה מוקדמת. הקופון נשלח מיידית אך לעיתים מופיע בתיבת המייל לאחר כמה דק’. המידע שלך ישאר חסוי ולא נשתף אותו עם צד שלישי.

דילוג לתוכן